ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבועי - 21.11.18

November 21, 2018

הצמדת שכר עובדי שירותי הביטחון לשכר המשרתים בצבא והקיצוץ הממשלתי

 

״החלטת הממשלה ביום ראשון לאשר את ההסכם עם השוטרים משמעה תשלום של כ־400 אלף שקל בממוצע לכל שוטר וכל גימלאי משטרה שזכאי לתוספת. לתוספת יהיו זכאים למעלה מ־50 אלף איש בשירות פעיל ובגמלאות, לא רק במשטרה אלא גם בשירות בתי הסוהר, בשב"כ ובמוסד. לפי משרד האוצר, העלות למדינה תהיה כ־22 מיליארד שקל על פני 17 שנה; אולם סכום זה אינו כולל את עלות התוספות לעובדים שיצטרפו לשירותי הביטחון בעתיד, ואף הם יהיו זכאים לתוספת.״ (כלכליסט)

 

ההסכם אושר לאחר שבית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המדינה בתיק ע״ע 25217-03-14 מדינת ישראל נ׳ י.ת. וקבע ברוב דעות, שהתוספת הקרויה ״העדר בטחון תעסוקתי״, שניתנה ב-2006 למשרתי הקבע וגמלאי הצבא, הינה למעשה תוספת שכר במסווה של תוספת מותנית. כתוספת שכר, הרי שזכאים לה כלל שירותי הביטחון מכוחן של החלטות ממשלה משנות השבעים בדבר הצמדה של שכר עובדי הביטחון לשכר אנשי הקבע, שעוגנה גם, בהתייחס לגמלאותיהם, בסעיף 63א1 לחוק שירות המדינה (גמלאות). ההליכים המשפטיים התנהלו בשני תיקים – האחד בנוגע לאנשי משטרה ושב"ס (שם גם מופיע הרקע העובדתי בנוגע להחלטות הממשלה והסכם התוספת), והאחר בנוגע לאנשי המוסד ושב"כ (לעיל). בעניין השוטרים והסוהרים, עמדת המדינה נדחתה בבית הדין האזורי ביוני 2017, וכעת העניין תלוי ועומד בבית הדין הארצי. אף שפסק הדין מתייחס לגמלאים בלבד, ניתן להקיש ממנו גם לעניין עובדים פעילים.

 

ההסכם החדש ייתר את הצורך בהמשך הדיונים בתיקים השונים ואף כולל בתוכו כתב ויתור על תביעות עתידיות בנושא.

 

דעת המיעוט, של הנשיא (בדימוס) פליטמן ונציג הציבור (מעסיקים), טענה ביחס לעובדות, כי יש שוני מהותי בין משרתי הקבע (צבא) לשאר כוחות הביטחון לעניין בטחון תעסוקתי, ובנוסף התייחסה גם לקושי של התערבות בית הדין בשאלות תקציביות בעלות משקל רב. בהקשר האחרון, נראה שהמיקוד הוא, האם נכון להביא בחשבון השלכות תקציביות בעת פרשנות החוק, או שמא להשאיר תיקון שנדרש בשל השלכות כאלה למחוקק, אם ימצא לנכון.

 

חוק חדש בצרפת שמטרתו צמצום פערי שכר מגדריים באמצעות אכיפה וקנסות

 

מ-1 בינואר 2019 יחויבו חברות עם 50 עובדים ומעלה בצרפת, לפי חוק חדש, לדווח כמה הן משלמות לעובדות יחסית לעובדים גברים, על פי מדדים שהממשלה אישרה. חברות עם פערי שכר יקבלו תקופת חסד של שלוש שנים לסגור אותם, או שיצטרכו לשלם קנס של עד 1% מסך עלות השכר שלהן. על ידי התמקדות באכיפה, צרפת מקווה ליצור ״התחייבות לתוצאות״.

 

היישום מתברר אינו פשוט. ״הגדרות תפקיד משתנות מחבר לחברה, והשכר בתוך החברות יכול להשתנות מאד בין המחלקות. הממשלה מסתמכת על האיגודים שמייצגים עובדים במגזרים ספציפיים כדי לקבוע אלו תפקידים הם בני- השוואה״ (