ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבועי 15.11.18

 

נציב תלונות הציבור קבע כי לבית-הדין אין סמכות לנהל גישור בהליכים הנדונים בפניו

 

נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר ריבלין, הוציא הנחיה תקדימית בה קבע כי בניגוד לפרקטיקה הנהוגה כיום, שופטי בית-הדין לעבודה לא יוכלו לערוך גישורים בהליכים הנידונים בפניהם. ההנחיה נקבעה בעקבות תלונה שהוגשה לנציב על התנהלות שופטי בית-הדין הארצי לעבודה בהליך שעסק בסכסוכי העבודה בנמל אשדוד. שופטי בית-הדין קיימו התייעצויות ודיונים שונים עם הצדדים להליך בחדר נפרד שלא במסגרת ההליך באולם המשפט. לטענת המתלונן, ההליך המקביל שהתנהל החליף במובן מסויים את הדיון הפומבי באולם בית המשפט, זאת ללא פרוטוקול, וללא נוכחות כל הנוגעים בדבר.

 

לטענת השופטים, זוהי מדיניות מקובלת הנוהגת במשך זמן רב, במסגרתה מנסה בית-הדין לסייע לצדדים להגיע לפתרון הסכסוך במטרה להביא למניעת נזקים עצומים למשק. עוד הם טוענים, כי פרקטיקה זו מקובלת על כל הצדדים ומסייעת לבית-הדין למלא את תפקידו ביישוב סכסוכי העבודה בצורה הטובה ביותר.

 

הנציב קבע כי אכן לכלי זה יעילות רבה ביישוב סכסוכי העבודה בצורה מהירה ואפקטיבית, אך עם זאת לא ניתן להמשיך לקיים פרקטיקה זו. ראשית, אין לפרקטיקה עיגון בחוק, ולא נמצא מקור אשר מסמיך את בית-הדין לנהל ישיבות שאינן פומביות ולשמש בעצמו מגשר בין הצדדים. בנוסף, הפרקטיקה פוגעת בפומביות הדיון ובאמון הציבור בבית-הדין. לדברי הנציב ראוי שהמחוקק ייתן דעתו לסוגיה.

 

החלטה תקדימית זו מעלה שאלות שונות, הראשונה שבהן נוגעת לסמכותו של נציב תלונות הציבור על השופטים לקבוע הנחיה לכלל השופטים כיצד לנהוג בדין. תפקידו של הנציב הוא לדון בתלונות על שופטים ספציפיים, אך האם בידו לקבוע הנחיות בנוגע להתנהלות כלל השופטים? (קביעתו של הנציב הייתה כי ההרכב הספציפי לגביו הוגשה התלונה פעל כראוי שכן זו הייתה הפרקטיקה הנהוגה). בנוסף, ייתכן כי הפסקת הפרקטיקה האמורה תפגע ביכולת בית-הדין לסייע לצדדים במשא ומתן, מה שיגרור שביתות ונזקים למשק. אם כן, לא ברור מה תהיה השפעת ההנחיה על התנהלות בתי-הדין והאם ראוי שהיא תיכנס לתוקף.

 

שביתת העובדים הסוציאליים כמחאה על האלימות כלפיהם

 

איגוד העובדים הסוציאליים הכריז על שביתה בעקבות מקרי אלימות חמורים נגד עובדים סוציאליים. מתכונת השביתה היא שביתה חלקית, העובדים הגיעו ללשכות אך לא קיבלו קהל. הטריגר לפתיחה בעיצומים הוא אירוע שהתרחש בשבוע שעבר, בו עובדת סוציאלית הותקפה בפטיש על-ידי מטופלת. נוסף על השביתה, העובדים הסוציאליים הפגינו בתל אביב ובירושלים במחאה על הפקרתם לאלימות.

 

יו"ר ארגון העובדים, ענבל חרמוני, אמרה כי דרישתם היא למימון של שמירה אפקטיבית ויעילה לכל מחלקות הרווחה. לא ייתכן שעובדות סוציאלית שנשלחות לטפל במאות משפחות סופגת את הזעם והאלימות כתוצאה מהתסכול של המטופלים מהמערכת, ונותרות ללא רשת ביטחון בסיסית.

 

לפי הפסיקה, במקרים של שביתה חלקית (עיצומים), למעסיק שתי ברירות: ביכולתו לסרב לקבל את החוזה החדש – את ההצעה לעבודה חלקית – ובכך להביא לחזרת העובדים או לשביתה מלאה, או לקבל את ההסכם החדש ולשלם לעובדים עבור העבודה החלקית

 

שחקני כדורגל בליגה א' אינם עובדים שכירים

 

בית-הדין לעבודה בבאר-שבע קבע כי שחקנים בליגה א' בכדורגל אינם נחשבים עובדים שכירים, זאת במסגרת תביעה של שחקן מקבוצת קריית-גת לתשלום זכויות כעובד הקבוצה. השחקן הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הבראה ועוד לאחר עזיבתו את הקבוצה. הוא טען שהתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין קבוצת הכדורגל, שכן המבחנים הנוהגים בפסיקה וכן החוזה שנחתם בין הצדדים מעידים על כך. הנתבעת לעומת זאת טענה שהשחקן שיחק בליגה חובבנית ולא הועסק על ידה, והסכומים הצנועים שקיבל היוו השתתפות בהוצאות בלבד.

 

המבחן לקיומם של יחסי עובד-מעביד, כפי שנקבע בפסיקה (ראו למשל בג"ץ 5168/93, מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואנגל, פ"ד נ' (4) 628), הוא "המבחן המעורב" שבבסיסו נמצא מבחן ההשתלבות. כמו כן קיימים מבחני משנה שונים, ביניהם הסכמת הצדדים לגבי העבודה, כיצד הוצגה העבודה כלפי צדדים שלישיים, צורת תשלום השכר ועוד.

 

לאחר בחינת המבחנים השונים קבע בית-הדין כי המבחנים אמנם מצביעים על קיומם של יחסי עבודה, אך יישומם בצורה טכנית מביא לתוצאה שאינה מתאימה ליחסים שהיו קיימים במציאות. בית-הדין הפנה לעמדת התאחדות הכדורגל שנמסרה בפרשת עובד זקן (בל 60260-10-10 עובד זקן – המוסד ואח', 22.6.2014) בה נאמר כי ברוב הקבוצות החובבניות השחקנים אינם בגדר עובדים, וההשתתפות בקבוצה היא רק תחביב. בהסתמך על כך ועל העובדה כי המסכת העובדתית לא מקימה את המחויבות שבבסיס יחסי העסקה, קבע בית-הדין כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין התובע לנתבעת.

 

פסק הדין מעלה שאלות בנוגע למבחני יחסי עובד-מעביד. אם נמצא כי המקרה עומד במבחנים, מדוע נקבע כי לא מתקיימים יחסים כאלו? ייתכן כי המבחנים אינם מספיק מדוייקים ומותאמים לבחינת קו הגבול בין עבודה לבין תחביב, וכי יש להוסיף עליהם בכדי לאפשר שימוש מטיבי בהם.

 

פיצויים לעובדים שפוטרו מאתר נופש קנדי בשל היותם לבנים

 

טריבונל זכויות האדם של מחוז בריטיש קולומביה בקנדה קבע כי שבעה עובדים באתר נופש במדינה פוטרו בשל היותם לבנים. הערכאה מצאה שהעובדים הוחלפו בעובדים סינים אשר לטענת המעסיק מהווים כוח עבודה זול יותר. בית המשפט קבע כי פיטורים במצב כזה מהווים אפליה על בסיס גזע, אשר נוגדת את חוק זכויות האדם של מחוז בריטיש קולומביה.

 

לטענת העובדים ועדים נוספים, המעסיק טען לאורך זמן כי הוא מעדיף להעסיק סינים, שכן הם מהווים כוח עבודה זול יותר ואין צורך לשלם להם שעות נוספות ותשלומים אחרים. בית המשפט פירט את הנתונים שיש להוכיח בטענת אפליה על רקע גזע, והוסיף כי "סטריאוטיפים גזעניים יהיו בדרך כלל תוצאה של אמונות ודעות קדומות בלתי מודעות אשר לא יוצגו בגלוי". בית המשפט סבר כי הוכח שהגזע היווה מרכיב בפיטורים ועל כן הפיטורים מהווים אפליה אסורה.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload