עדכון שבועי - 25.10.2018

הממונה החדש על שוק ההון ביקש נהג ולא נהגת

משה ברקת נכנס בימים אלה לתפקיד הממונה על שוק ההון, וביקש כי ימנו לו נהג ולא נהגת, לדבריו מחשש כי יעלילו עליו עלילות הטרדה מינית. דרישה זו מנוגדת לכאורה לסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, אשר קובע כי מעסיק לא יפלה בין עובדיו מחמת מינם. החוק מחריג מצבים בהם ההפליה מתחייבת מאופי או ממהות התפקיד, אך קשה לראות כיצד חריג זה עשוי לחול בנסיבות המקרה. הממונה על שוק ההון הנכנס התנצל בתגובה, גינה את תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה ודחה את הקשר בין בקשתו לתופעה. עם זאת, הוא לא חזר בו מדרישתו, והסביר כי מדובר בתפקיד המאויש ב״משרת אמון״.

גם אם מדובר ב״משרת אמון״, אין בכך כדי להצדיק אפליה. האמירה של ברקת מעניקה לגיטימציה למעסיקים להעדיף העסקת גברים על-פני נשים ולסרב לעבוד עם נשים בשל היותן נשים. כך, נפגע השויוון בין המינים וזכותן של הנשים לעבוד.

לראשונה, יום הבחירות ברשויות המקומיות הוא יום שבתון, מה משמעות הדבר?

יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות נקבע כיום שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהן נערכות הבחירות במועד האמור. זאת, על מנת להעניק לתושבים את האפשרות להצביע ולעודד אותם לכך. לפי הנחיות משרד העבודה והרווחה, על עבודה ביום הבחירות מגיע שכר של 200%, לאור נוהג שהשתרש בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים ופסיקה במקרים דומים. מדובר בבסיס משפטי רעוע שיוצר חוסר ודאות, שמעורר ספקות רבים לגבי מימוש זכויות אלה, בעיקר בקרב עובדי הקבלן והעובדים בעסקים קטנים.

ביטול המיזוג בין רשת לערוץ עשר יביא לפיטורים ולקיצוצים בשכר

בשבוע שעבר הודיעה חברת רשת על ביטול המיזוג בינה ובין ערוץ עשר וזאת לאחר שהרשות השנייה הביעה עמדה נחרצת נגד המיזוג. בשל כך, בחברת רשת החלו בפיטורים של כ-60 עובדים מכל המחלקות, בערוץ עשר הודיעו על קיצוץ של 15% בשכר. פעולות אלו נעשות במסגרת 'תוכנית השרדות' כפי שמכנה את המהלך מנכ"ל ערוץ 10. המאבק להבטיח את התקיימותו של ערוץ עשר יוצא לדרך לאחר התייעצות עם ועד העובדים. תוכנית ההישרדות שגובשה כוללת קיצוץ בשכר לזמן מוגבל לעובדים ולמנהלים כאחד, באופן פרוגרסיבי המתחשב בבעלי השכר הנמוך. יש לציין כי הפחתה בשכר מחייבת הסכמה של כל עובד ועובד או לחלופין הסכם קיבוצי.

הטרדות מיניות במקום העבודה, היה או לא היה

ס' 7 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 קובע כי על מעסיק לנקוט באמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה. תחקיר "המקור" בערוץ עשר חשף כי לכאורה המנכ"ל הראל ויזל הטריד מינית מספר עובדות בחברת FOX. חברת האופנה פנתה לשופטת בדימוס אורנית אגסי על מנת שתערוך בדיקה חיצונית של התלונות.

השבוע הגישה השופטת בדימוס את ממצאיה לדירקטוריון בהם קבעה, על פי דיווח החברה, כי ויזל לא הטריד מינית עובדות בחברה. זאת אף שלא שוחחה עם המתלוננות (שבחרו בשלב זה להישאר אנונימיות). המסקנה הנחרצת בנושא עוררה ביקורת רבה.

בהמשך לכך, הופיעה השבוע עדות נוספת על אופן בדיקתה של השופטת בדימוס אגסי, הפעם בחברת תרכובות ברום. שם, השופטת מונתה כבוררת לדון במקרה בו מנהל הטריד מינית את העובדת תחת מרותו. השופטת החליטה להשעות את המטריד למשך שנה מעבודתו, אך סירבה לדבר עם המתלוננת. מהאמור ניתן לראות את הקושי העולה ביישומו של סעיף 7 לחוק. לכאורה, מינוי של בודקת חיצונית נראה כפתרון ראוי כאשר התלונות הן כנגד מנכ״ל החברה, וכל ממונה פנימי יהיה כפוף לו. אולם בפועל, העובדה שהמינוי נעשה על ידי החברה ובמימונה אינה חסרת השפעה. בעיני, בדיקה של בודקת חיצונית שנועדה רק להוות מעין הכשר כי "לא היו הטרדות מיניות", רק מפחיתה את הסיכויים כי עובדות יאזרו את האומץ לגשת ולהתלונן במקרים של הטרדה.