ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבועי - 07.06.18

June 7, 2018

החרפת העיצומים ברשות מקרקעי ישראל

 

בשנת 2009 הוכרז כי רשות מקרקעי ישראל תתחיל ליישם רפורמה ארגונית משמעותית ברשות. השינוי הארגוני שמקדמת ההנהלה, אשר לא נעשה בתיאום עם ועד העובדים הארצי של רשות מקרקעי ישראל, הוביל לעיצומים של העובדים כנגד הרפורמה. עד יום ב' 04.06.2018 העיצומים כללו אי קבלת קהל במחוזות שונים. ביום ב', בהנחיית הוועד, החלו לנקוט בעיצומים נוספים כמו אי קבלת קהל בכל המרחבים, התנגדות לשיתוף פעולה של העובדים בפגישות והנחיות הקשורות לשינוי הארגוני וכן העובדים לא יספקו מענה טלפוני. בין הסוגיות שבמחלוקת מעבר לרפורמה, היא דרישת העובדים להחזיר את המוקד הטלפוני החיצוני לפניות הציבור לתוך עבודת רשות מקרקעי ישראל, כפי שמתחייב מפסק דין שניתן לאחרונה לבקשת הוועד וההסתדרות. לפי פרסומים, הוועד טוען כי החברה מסרבת לניסיונות רבים של הוועד לקיים הידברות ומתעקשת לפעול בצורה חד צדדית. החברה טוענת כי דווקא מתנהלים מגעים עם ועד העובדים, אך לאור החרפת העיצומים הרשות מבטלת את "יום העובד" שהיה אמור להתקיים ברשות, ומצרה על התדרדרות מערכת היחסים שבין הנהלת הרשות לעובדיה.

 

סכסוך זה מצטרף לשורה ארוכה של סכסוכי עבודה של עובדי מדינה המוחים כנגד רפורמות ממשלתיות, כגון עובדי חברת החשמל ועובדי הנמלים. הסכסוך על רפורמת החשמל, אשר רק בשבועות האחרונים הגיע לסיומו בצורת הסכמות על הרפורמה, כמעט דחף להתדיינות משפטית בבג"צ שיכולה הייתה לשנות את דיני השביתה של עובדי מונופול ועובדי מדינה מן היסוד, לרעת העובדים. נראה שאם יתרבו סכסוכים מסוג זה, הגעת הסוגיה לבג"צ תהיה בלתי נמנעת, ויכולה ליצור סדרי עולם חדשים בתחום.

 

עובד זר דרש זכויות סוציאליות, המעסיקה האשימה בפלילים ללא ביסוס, ותפצה אותו ב-42,000 ש"ח

 

מדובר בעובד זר שעבד בין השנים 2011 עד 2015 בחברה "דנציגר משק פרחים דן'". לטענתו, על אף שלא נפל כל פגם בעבודתו או התנהגותו, באוקטובר 2015 מעסיקיו הודיעו לו על סיום עבודתו, וכן הציעו לו סכום כסף – תחילה 7,000 ש"ח ובהמשך 10,000 ש"ח – עבור כלל זכויותיו הסוציאליות. העובד להתעקש על זכויותיו כדין. החברה מצידה טענה, כי העובד זומן לשימוע לאחר שנצפה מוכר סמים לעובדים אחרים, וכן כי בשימוע ציין כי אינו מעוניין להמשיך לעבוד וביקש כרטיס טיסה לתאילנד. לאחר שלא התייצב לטיסה, זומן לשיחה עם מנכ"ל החברה, בה שב על רצונו לסיים את עבודתו ולשוב לתאילנד.

 

העובד הגיש תביעה על זכויותיו, והחברה הגישה תביעה נגדית על כך שעזיבתו הפתאומית את העבודה, והישארותו בארץ, אשר מנעו מהחברה לגייס עובד אחר, גרמו לחברה נזקים כלכליים של 41,000 ש"ח. בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בת"א השופט תומר סילורה קבע שעדותו של העובד הייתה אמינה ועקבית, בעוד החברה לא הביאה ראיות לבסס את טענותיה, הן בנוגע למכירת הסמים והן בנוגע לטענות כי העובד רצה לעזוב, ואף באופן מחשיד לא זימנה לעדות את שני אנשיה שנכחו בפגישה עם העובד. לבסוף, קיבל השופט את תביעת העובד וקבע לו פיצויים בסך כ-42,000 ש"ח, ודחה את התביעה שמנגד.

 

אמנם נראה שזהו מקרה סתמי וקל להכרעה, אך אין להמעיט בחשיבותם של פסקי דין מסוג זה, אשר מונעים ניצול של אחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל, ומחזקים אכיפה של הדין הקיים, אשר בתקווה ירתיעו מעסיקים אחרים לנסות 'בשיטת מצליח' למנוע מעובדיהם את הזכויות המגיעות להם בחוק.

 

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע האריך את הצו שמונע פיטורים במפעל טבע אשדוד עד סוף החודש

 

בתכנית ההתייעלות שהציגה חברת טבע בתחילת השנה נקבע כי מפעל החברה באשדוד, המונה 175 עובדים, ייסגר. בעקבות החלטה זו, הגישה ההסתדרות תביעה לעיכוב הפיטורים, עד למיצוי המשא ומתן למכירת המפעל. עד כה הצדדים ניהלו דין ודברים בנושא בהוראת בית הדין, כאשר השבוע הגיע תאריך היעד הסופי להידברות. למרות זאת, ביום ד', 06.06.18, החליט בית הדין האזורי להאריך את הצו המעכב את הפיטורים עד לסוף החודש. החלטה זו הגיעה בעקבות ההתרשמות של בית הדין כי משרד הבריאות עושה מאמץ לייצר פתרון שיאפשר את הפעלת המפעל. המפעל באשדוד מספק ציוד לבתי חולים ולקופות חולים, בין היתר של מכשור למעבדות, לדיאליזות ואינקובטורים. בשל חיוניותו זו, ישנה אפשרות שיצליחו להגיע להסדר ולהשאיר את המפעל פתוח. למרות התקווה לעובדי החברה באשדוד, יש לזכור כי זהו רק מפעל אחד מתוך חמישה שבכוונת טבע לסגור, ונראה שאף אם ינצחו בקרב על אשדוד, נראה שמבחינת עובדי טבע, הפסידו במלחמה.

 

עובדת שהוטרדה מינית על-ידי מעסיקה תפוצה בכ-600,000 ש"ח, על אף דעת המומחית מטעם בית המשפט

 

ביום א' 03.06.2018, פסק בית המשפט השלום בתל-אביב כ-600,000 ש"ח לצעירה שהוטרדה מינית במשך כחצי שנה על-ידי המעסיק שלה. המתלוננת, המשתייכת למגזר החרדי, עבדה במשך כחצי שנה בחנות כובעים שבבעלות גבר חרדי המבוגר ממנה. לדבריה, המעסיק הטריד אותה מינית, פיזית ומילולית, לאורך כל התקופה. לאחר שהתלוננה העובדת במשטרה, ולאחר שטען המעסיק בחקירתו כי המעשים נעשו במסגרת רומן, הוגש נגדו כתב אישום. למרות התנגדות המתלוננת, הפרקליטות הגיעה עם המטריד להסדר טיעון, במסגרתו הודה בעבירות של הטרדות מיניות מילוליות תוך ניצול יחסי מרות והוטלו עליו מאסר על תנאי ועונשים כספיים.

 

בעקבות ההרשעה, פנתה העובדת לתביעת פיצויים אזרחיים. בפסק הדין קבעה השופטת הניג, כי המעסיק אכן ביצע את המעשים, על אף שלא הורשע עליהם בהליך הפלילי. פסק הדין מעניין במיוחד לענייננו בשל התייחסות אל יחסי המרות במקום העבודה בהקשר של הטרדות מיניות.

 

במהלך ההליך נשאלה העובדת מדוע בחרה להמשיך לעבוד במקום בו הוטרדה מינית. בתשובתה ענתה כי המעסיק איים עליה שאם תתפטר הוא יספר לסוחרים האחרים מי היא, וכן בשל מצוקה כלכלית שהיא נמצאת בה. מומחית שמונתה על ידי בית המשפט תמכה בטענת ההגנה והעידה שבשנות עבודתה הרבות נתקלה במעט נשים שהוטרדו ונשארו במקום עבודתן, ואף כינתה את התנהגות העובדת "תמוהה ולא הגיונית".

 

השופטת דחתה את חוות הדעת של המומחית, וציינה שעובדות הנשארות במקום העבודה על אף הטרדות מיניות על ידי בעל המרות היא תופעה שכיחה שהוכרה בחוק למניעת הטרדה מינית וכן בפסקי דין רבים. עוד ציינה השופטת כי לאור הנסיבות של תלות כלכלית כבדת משקל של העובדת במעסיקה, וכן של מקום העבודה כהזדמנות למימוש עצמי וחשיפה לעולם ה'גדול', הסברי התובעת הם הגיוניים וסבירים.

 

לדעתי, על אף שמדובר בערכאה אזרחית, פסק דין זה רלוונטי לענייננו מכיוון שהוא מראה כמה חשובה הבנת הייחוד של יחסי מרות בכלל, ויחסי מרות במקום העבודה בפרט, כאשר פוסקים בנושאים של הטרדות מיניות. בהליך זה נראה כי כן הייתה רגישות בנוגע לסיטואציה של הטרדות מיניות במקום העבודה, אך נראה כי כחברה אסור לנו להשאיר את השיפוט במקרים הללו לידי הגורל. מקרה זה, וחוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט, רק מדגישים את המומחיות של בית הדין לעבודה בהבנת הנסיבות להטרדות מיניות בתוך מקום העבודה, ועל כן את עדיפותו בלפסוק בסיטואציות כאלו.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload