עדכון שבועי 24.05

פערי שכר גדולים בין עצמאיים לעצמאיות

במחקר שפורסם השבוע על ידי משרד הכלכלה עולים נתונים המצביעים על פערי שכר גבוהים בין עובדים עצמאיים לעובדות עצמאיות, כ-21% בבחינת השכר הממוצע לשעה (56 ₪ לאישה למול 68 ₪ לגבר). יצוין כי מדובר בשיעור דומה לממוצע ה-OECD, ובשיעור דומה לפערי השכר בין השכירים, העומד על כ-20%.

המחקרים מצביעים על ארבע סיבות עיקריות לפערי השכר בקרב העצמאיים. הראשונה, היא הטעם למוטיבציה לבחירה לעבוד כעצמאי, כאשר בעוד התשובות הרווחות אצל גברים קשורות לרווחיות והעצמאיות שבכך, בין התשובות הנפוצות בקרב הנשים ניתן למצוא רצון לתעסוקה בשעות עבודה גמישות ורצון לפתח כישרונות שונים. בהתאם לכך, הבדל שני הנגזר מהמוטיבציה הוא היקף שעות העבודה, כאשר גברים עצמאיים עובדים כ-43% יותר מאשר נשים עצמאיות (45 שעות לשבוע לעומת 31), ונשים עצמאיות עובדות פחות מנשים שכירות. הבדל שלישי טמון בתחומי העיסוק, כאשר נשים נוטות לעסוק יותר במקצועות טיפוליים בהם השכר נמוך. מידע זה נתמך במחקר עדכני נוסף שפורסם, על ידי ד"ר ענת גיא וד"ר אבי שניידר מהמכללה למנהל. הבדל רביעי בגודל העסק, כשעסקים בבעלות נשים מעסיקות פחות עובדים ביחס לעסקים בבעלות גברים. מחקר משרד הכלכלה מצביע על הבניות פסיכולוגיות-חברתיות כסיבה מרכזית לשוני בדפוסי הפעולה בין המינים.

יצוין שאף שפערי השכר בין המגדרים בקרב העצמאיים דומים לאלו שבקרב עובדים שכירים, המענה החקיקתי הקיים מסייע לעובדות שכירות בלבד (חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד). עם זאת, ההמלצות הנובעות מהמחקרים הן חינוכיות בעיקרן, ומצביעות על צמצום השפעת ההבניות הפסיכולוגיות-חברתיות כפתרון הנכון.

שביתת ארגון שחקני הכדורסל עשויה להוביל לסיום עונת הכדורסל לפני המועד הפורמלי

לאחרונה הכריז ארגון השחקנים, המייצג את שחקני הכדורסל הישראליים (העובדים), סכסוך עבודה בינו לבין מנהלת ליגת העל לכדורסל, המייצגת את קבוצות הכדורסל בליגה הבכירה (המעסיקים). גרעין הסכסוך נוגע למגבלות הנוגעות למספר שחקני הכדורסל הזרים שיוכלו לקחת חלק במשחקי כל קבוצה, כמו גם למספר השחקנים הישראליים שצריכים לקחת חלק פעיל במשחק בכל רגע נתון. הסכסוך נובע מרצון הקבוצות בשינוי המצב הקיים, למול רצון השחקנים בהשארתו, בין השאר על מנת לשמור על מספר מקומות העבודה המשוריינים לישראלים בענף. מחזור המשחקים האחרון אמור להיערך היום (24.5). במידה ולא יתקיים, צפויה הליגה להסגר לפני שלבי ההכרעה ללא הכרזה על הקבוצה האלופה, באופן שיפגע במעורבים הן כלכלית והן ספורטיבית.

מאפיין מעניין של הסכסוך הוא אחד מטיעוני מנהלת הליגה, לפיו התנאים הנוכחיים פוגעים באיכות השחקן הישראלי, שכן משוריינים לו מקומות עבודה ללא קשר ליכולתו המקצועית. כלומר, התחרות המצומצמת בשוק העבודה עבור שחקני הכדורסל הישראליים מובילה לאיכות נמוכה, העומדת בניגוד לאידיאל הספורטיבי של הצטיינות. טיעון זה תואם תפיסות נאו-ליברליות בשוק העבודה, לפיהן ארגון העובדים עשוי לפגוע בעובדים, כאשר אלו מגבילים את התחרות חופשית על אף שזו יוצרת זהות אינטרסים בין העובד למעסיק, בה הצטיינות העובדים טובה למעסיק המקבל תוצר טוב יותר, והעובד המצטיין מגדיל את ערכו בשוק. ניתן לפקפק ברלוונטיות הטיעון למקרה או בחשיבותו למול טיעונים אחרים, כגון הגנה על מקומות עבודה לשחקנים ישראליים, או שריון הזהות הישראלית של הליגה.

ארה"ב – בית המשפט העליון קבע כי סעיפי בוררות בחוזי תעסוקה מונעים הגשת תביעות ייצוגיות

ברוב של חמישה שופטים נגד ארבעה, קבע בית המשפט העליון האמריקאי כי סעיפי בוררות בחוזי עבודה מונעים הצטרפות לתביעות ייצוגיות למול המעסיק. כלומר, ככל שחוזה התעסוקה כולל סעיף המחייב פנייה לבוררות כחובה לפני פנייה הליך משפטי, לא יוכל העובד לקחת חלק אף בתביעה ייצוגית כנגד מקום העבודה. לצד עמידה בתנאי החוזה, מטרת ההחלטה להביא לפתרון מהיר וזול של סכסוך בין עובד למעסיק.

דעת המיעוט מצאה בהחלטה שהתקבלה פגיעה קשה בזכויות העובדים. ההחלטה מחייבת יוזמה אישית של עובד נפגע, ללא יכולת להצטרף להליך קיים. הבעייתיות בכך נובעת מן התלות שיש לעובד במעסיק ובמקום העבודה, כאשר הצפה עצמאית של פגיעות בזכויות עלולה לסכן את מעמד העובד בעיני המעסיק. בהחלטה נמנע שימוש בכלי המצמצם את אי השוויון בכוח בין העובד למעסיק, באופן המוביל לכך שתאגידים המפרים את תנאי העבודה יוענשו במידה מצומצמת על כך.

יצוין כי הכללה של סעיף חובת בוררות בחוזה עבודה אישי היא מגמה גוברת בארה"ב, כאשר בעוד ש-2% מחוזי העבודה של עובדים בלתי מאוגדים כללו את הסעיף ב-1992, כיום כ-54% מחוזי העבודה של עובדים בלתי מאוגדים כוללים אותו.

פינלנד - הפסקת הניסוי להכנסה קבועה הניתנת על ידי המדינה

שנתיים לאחר שהחל, הופסק לפני כחודש ניסוי כלכלי בפינלנד, שנועד לספק מענה לשוק העבודה המשתנה. כחלק מהניסוי, כ-2,000 מובטלים שנבחרו באופן אקראי זכו לקבלת קצבה הזהה לדמי אבטלה (Basic Income), כ-560 יורו, ללא שהיה עליהם להוכיח ניסיון להשגת עבודה חדשה למול מובטלים אחרים. יתר על כן, אף במידה ומצאו עבודה, זכו להמשיך ולקבל את הקצבה. עקב תפיסה חברתית שלילית של הצעה בהרחבת הניסוי עקב הצורך בהעלאת מסים, הוא הופסק.

מטרת הניסוי נבעה מצורך לאתר מדיניות נכונה בשוק העבודה למצב המתגבר בו יציבות מקומות התעסוקה קטנה עקב פיתוחים טכנולוגים המובילים לקיצוץ ואף לאבדן של מקומות עבודה ואף מקצועות שלמים. במתן סכום כסף קבוע אך ללא הכרח במציאת עבודה באופן מיידי, נעשה ניסיון לעודד מחוסרי עבודה לרכוש כלים מקצועיים שיאפשרו השתלבות מחודשת בשוק העבודה במקצוע נדרש יותר או לחלופין לקחת סיכונים כהקמת עסק, באופן שיטיב עם הכלכלה (הפנייה לכתבה המנתחת יותר בהרחבה את הרעיון שמאחורי הניסוי).

תוצאות הניסוי צפויות להתפרסם במהלך 2019. עם זאת, בעייתיות שהוצפה בנושא בפינלנד היא שניסוי של שנתיים בלבד אינו ארוך מספיק על מנת לאפשר את בחינה מעמיקה של הצלחת תהליכים, כך שחשיבות המסקנות צפויה להיות מצומצמת.