ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבועי 10.05.18

May 10, 2018

הרפורמה בנמלים:

בשבוע שעבר פצחו עובדי נמל אשדוד ב"שביתה איטלקית" במחאה כנגד הרפורמה המתגבשת בנמלים, תוך "הקפדה" עודפת על כללי הבטיחות הגורמת באופן מכוון לירידה בתפוקת הנמל. ביום א' 06.05.18 הוציא בית הדין האזורי בבאר שבע, צו מניעה זמני המורה להסתדרות, ולוועדי העובדים שלא להשבית, לשבש או לקיים עיצומים הפוגעים בעבודה הסדירה והתפוקות של נמל אשדוד. על אף הצו, ביום ד' 09.05.18 פתחו עובדי הנמלים באשדוד ובחיפה בשביתה כללית שכללה את הפסקת פעולות הפריקה והטענה בשני הנמלים. השביתה נפתחה על רקע הטענה כי משרד התחבורה הפר את ההסכם עם עובדי הנמלים בנוגע להשקעה בתשתיות. לפי התקשורת השביתה לא תואמה עם ההסתדרות, ועל כן נכון לכרגע אין לוועדי העובדים סכסוך עבודה פעיל, כך שלכאורה השביתה אינה חוקית. בערב יום ד' הוציא בית הדין הארצי צו זמני המורה לעובדי נמל אשדוד לחזור לאלתר לעבודה סדירה מלאה ותקינה ולהימנע משיבושי עבודה, וכן מורה להסתדרות להפעיל את מרותה הארגונית ולוודא את החזרה לעבודה. לפי קביעת בית הדין השביתה מהווה הפרה של הוראות בית הדין האוסרות על צעדים ארגוניים, ובניגוד להסכמה לנהל משא מתן בין הצדדים עד ה-21 ביוני. כמו כן נקבע דיון בין הצדדים למחרת בבוקר (יום ה').  לאחר כי ראשי הוועדים בנמל אשדוד לא הופיעו לדיון, בית הדין הארצי הוציא להם בצהרי יום ה' צו מניעה בסעיף ביזיון משפט. אולם עד רגע כתיבת שורות אלה, לא נציגי ההסתדרות ולא המשטרה הצליחו לאתר את ראשי הוועדים.

 

סכסוך עבודה בבנק ישראל, מהגופים הידועים בתנאים הטובים שמעניקים לעובדיהם:

ביום ב' 07.05.18 הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בבנק ישראל. לפי פרסומים, ההסתדרות הציגה מספר נימוקים לסכסוך, שהעיקריים שבהם הם התנהלות חד צדדית של הנהלת הבנק בנוגע לקליטה והסדרת מעמד של עובדים ארעיים, סטודנטים ועובדי קבלן בבנק, וכן מבוי סתום במשא ומתן הנוגע לשחיקת שכר העובדים. עם זאת, לפי השערת העיתונות, הנימוק העיקרי בפועל, הוא דווקא השלישי במספר – החלטת הבנק בדבר העברת האחריות על כמה מנציגותיו במוסדות פיננסיים בחו"ל למשרד האוצר. נימוק זה מתייחס להסכם שנחתם בין בנק ישראל למשרד האוצר במרץ האחרון, אשר מרכז אצל משרד האוצר את הטיפול בעבודה מול הבנקים הבינלאומיים לפיתוח. אמנם, מסעיף זה ניתן להסיק כי נפגעים עובדים רבים בבנק ישראל, אך דה פקטו משמעותו של ההסכם על עובדי בנק ישראל הוא רק ויתור על שלוש משרות יוקרתיות בחו"ל.

 

ככל שהויתור על שלוש המשרות הוא אכן העניין העיקרי בסכסוך עבודה זה, זוהי דוגמא נפלאה לביקורת ידועה על ההסתדרות בפרט, וארגוני עובדים בכלל: הארגונים דואגים בפועל לשכבות החזקות, לבכירים, וזורים חול בעיני הציבור בכך שמנמקים את המאבקים במאבק בשביל העובד החלש.

 

הרפורמה בחשמל – הושגו הסכמות לגבי מתווה הרפורמה בחברת החשמל:

ביום ב' 07.05.18 הגיע הצוות הממשלתי בראשותם של מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה להסכמות עם הנהלת חברת החשמל, עובדי החברה וההסתדרות על מתווה הרפורמה בשוק החשמל. אחד הנושאים הטעונים, קיבל מענה בדיונים חברת החשמל תתחייב להשקיע כספים רבים בנושא ההולכה מידי שנה. במסגרת הרפורמה, חברת החשמל תמכור חמישה אתרי ייצור ישנים לידיים פרטיות. בנוסף, לאורך תקופה של 8 שנים יפרשו 1,800 עובדי החברה, אשר יקבלו תוספות פנסיוניות ופיצויים מוגדלים. מתוך עלות צפויה של 7-8 מיליארד ש"ח לרפורמה, כ-5 מיליארד הם פיצויי פרישה. בתמורה לפעולות החברה, חברת החשמל תקים ותתפעל שתי תחנות מחזור משולב חדשות. אחד מהישגי הרפורמה המשמעותיים הינו הוצאה מיידית של יחידת ניהול המערכת ויחידת תכנון, פיתוח וטכנולוגיה, מחברת החשמל אל חברה ממשלתית חדשה. מהלך אשר ימנע ניגוד עניינים מובנה בחברת החשמל, אשר גם מייצרת חשמל וגם אחראית על מערך הסחר שלו. לפיכך שוק אספקת החשמל יפתח בהדרגה לתחרות.

 

מעבר להישג האדיר של התקדמות הרפורמה בשוק חשמל, אשר מתעכבת כבר שנים רבות בגלל שחברת החשמל תוקעת מקלות בגלגלי הרפורמה, יש כאן הישג חשוב נוסף להסתדרות, עובדי החשמל ועובדי חברות המונופול בכלל. חשוב לזכור שמעל הדיונים להסכמות הונפה חרב עתירת המדינה בבג"ץ כנגד ההחלטה לאפשר לעובדי חברת החשמל לשבות. לאור הביקורת שנשמעה מפי בג"ץ בנוגע לפסיקת בית הדין, ולאור אמירות בג"ץ שהשתמעו כאילו בג"ץ מתכוון לשנות את ההלכות הנוגעות לדיני השביתה הנוהגים, לרעת העובדים וארגוני העובדים, נראה שהגעה להסכמות ומשיכת העתירה בתמורה מנעה מכה קשה לעובדי המונופול ולהסתדרות.

 

פסיקה חדשה בקליפורניה על האבחנה בין עובד וקבלן עלולה לאלץ מעסיקות כמו אמזון ואובר להגדיר מחדש את יחסי העבודה אצלן:

בעבר כבר נטען מפי חברות שונות כי מועסקים ב"תעשיית החלטורות" (Gig economy) כמו נהגים של אובר ושליחים של אמזון הם קבלנים עצמאיים. החברות טוענות שהגדרה כקבלנים מטיבה עמם כי זה מאפשר להם לעבוד במספר חברות במקביל, להיות גמישים בשעות העבודה שלהם, ולעבור בדרך שבה הם רוצים. כמובן שהגדרה כקבלנים מונעת ממועסקים אלה שכר מינימום, תנאים סוציאליים והגנות אחרות שעובדים זכאים להם.

 

אולם, בפסיקה משבוע שעבר בבית המשפט העליון של קליפורניה, הנוגעת לחברת השליחויות "Dynamex Operation West", הרחיבו את ההגנות עבור המועסקים, וקבעו כי נטל ההוכחה שמדובר בקבלנים עצמאים ולא בעובדים מוטל על המעסיקים. בתביעה, תבעו חלק משליחי החברה שהועסקו בתור קבלני משנה, ולא עובדים, את החברה על כך שלא הציעה להם את ההגנות הנדרשות אשר היו זכאים להן.

הפסיקה, באופן תקדימי קבעה שלושה פרמטרים אשר לפיהם יבחינו אם מדובר בעובד או קבלן עצמאי. שלושת הפרמטרים הם מצטברים, ומספיק שאחד לא ייושם בשביל שהמועסק ייחשב כעובד:

  1. העובד חופשי משליטה והכוונה של נותן המשימה בהקשר של ביצועי עבודה, הן תחת החוזה לביצוע העבודה, ובפועל.

  2. העובד מבצע את העבודה מחוץ למסלולה הרגיל של "הפעילות העסקית של היישות המבקשת".

  3. העובד פועל באופן שגרתי במקצוע או בפעילות עסקית הדומים למאפייני העבודה המבוצעת.

אמנם לא ברור האם בתי משפט יסכימו ליישם את המבחן החדש על תביעות משפטיות ישנות יותר, אך ברור כי כעת חברות אשר מהוות חלק מה"Gig economy", כמו אובר או אמזון, יצטרכו לבצע הערכה מחדש של יחסי העבודה ודרכי ההעסקה שלהם, ולבצע שינויים מבניים משמעותיים, בכדי לעמוד בהלכה החדשה. לשינויים שחברות ענק אלה יצטרכו לבצע יכולה להיות השפעה על השוק כולו, והאדוות של פסיקה זו יכולות לזלוג גם למדינות אחרות.

 

לקריאה נוספת על פסיקה זו ניתן לפנות לבלוג בדיני עבודה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload