עדכון שבועי 11.4.18

מחלוקות קואליציוניות משהות קידום הצעת חוק העוסקת באיסור כפיית עבודה בשבת

בימים אלו מקודמת על ידי חברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) ומיקי זוהר (ליכוד) הצעת תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה שמטרתה מתן אפשרות לכל עובד לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי, לעומת המצב כיום בו הזכאות לסירוב מותנית בהצהרה על אורח חיים דתי לפי סעיף 9ג לחוק. בתוך כך, נשמרת ההחרגה המצויה כיום לחיוב עבודה בשבת מצד מעסיקים בענפי משק מסוימים, כגון ביטחון, מזון או מלונאות, לצד אפשרות של מתן היתר מיוחד לבתי עסק נוספים. הצעת התיקון עברה קריאה ראשונה (קישור לנוסח), ומצויה כרגע בהכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית. עם זאת, התנגדויות של גורמים בקואליציה המבקשים לשנות את נוסח התיקון הובילו השבוע לדחיית קידומו.

התומכים בהצעת התיקון מזכירים מספר סיבות לכך בהתבטאויותיהם הפומביות ובדברי ההסבר לתיקון. הראשונה שבהן היא שמדובר בחוק סוציאלי, המעגן את זכותו של כל עובד ליהנות מיום מנוחה הזהה ליום המנוחה הכללי של דתו, כלומר על פי רוב יום המנוחה של סביבתו הקרובה, ובכך מעודד טיפוח קשרים חברתיים ביום זה. כמו כן, אוזכר גם טיעון הנוגע למניעת הפלייה. לפי החוק הנוכחי, שומרי מסורת נהנים מזכות סוציאלית ממנה לא נהנים עובדים חילוניים, כאשר התיקון משווה את זכויות כלל העובדים. בנוסף לכך, החוק יאפשר לעובדים בעלי זיקה למסורת שאינם בעלי אורח חיים דתי, לבטא את ערכיהם לפי הדרך אותה הם רואים לנכון.

לעומת זאת, עיקר ההתנגדות נובעת משיקולים משקיים. טיעון עיקרי כנגד החוק הוא ההכבדה הרגולטורית על בתי העסק שתוביל לפגיעה במשק. בתוך כך, אפשר והתיקון יוביל לדרישות של העלאה בשכר מצד עובדים על מנת לוותר על זכותם שלא לעבוד בשבת, באופן שעשוי להוביל לקריסת עסקים קטנים. כמו כן, אפשר גם כי הכבדה זו תוביל חברות בינלאומיות לצאת מן השוק הישראלי עקב חוסר כדאיות. לצד דברים אלו עלתה גם התנגדותו של שר העבודה והרווחה חיים כץ, הסבור שהחוק ייצור עומס רב על משרד העבודה הרווחה, עקב בקשות של בתי עסק להיתרים מיוחדים שיאפשרו התחשבות במוכנות עובדים לעבודה בשבת.

מחקר על אופני ההעסקה בשבת בעולם על רקע הצעה נוספת להגבלת העבודה בשבת

בהקשר דומה, פורסם השבוע מחקר של תנועת "נאמני תורה ועבודה" אודות דפוסי העסקה עולמיים ביום המנוחה הכללי. המחקר מצביע על המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 כגורם מתמרץ למגמה של שינוי בצורת ההגבלות על עבודה ביום השבתון. אם בעבר הנורמה הרווחת הייתה הגבלות על פתיחת עסקים, בדומה לאפשרות המצויה בסעיף 249(21) לפקודת העיריות בישראל, בשנים האחרונות מוסרות מגבלות אלו על מנת לעודד פתיחת עסקים ובכך גם צמיחה כלכלית. עם זאת, במקרים רבים הסרת החסמים על פתיחת עסקים מלווה בחקיקת חוקי עבודה, שמטרתם להגן סוציאלית על העובדים, בדומה לרציונל של חוק שעות עבודה ומנוחה.

בהמשך לאמור, המחקר מצביע על שלושה סוגי חקיקה. הראשון שבהם הוא מתן תוספת שכר לעובדים על העסקתם במהלך יום המנוחה. כך, 57% ממדינות ה-OECD מחייבות מתן שכר מוגדל על עבודה ביום המנוחה, כאשר בישראל יש חיוב על מתן שכר של לפחות 150%, בדומה ל-20% מכלל המדינות. עוד יצוין כי 23% מהמדינות מציבות רף גבוה אף יותר, כשמחייבות במתן שכר כפול מן השכר הרגיל.

כיוון שני לחקיקה הוא חיוב ביום מנוחה חלופי. בתוך כך, ההבדל בין מדינות הוא פרק הזמן בו על המעסיק לספק את יום המנוחה החלופי, כאשר זמן זה נע על פי רוב בין שבוע לארבעה שבועות. בישראל מועד סיפוק יום המנוחה החלופי נגזר מההיתרים הכלליים הניתנים לענפי התעסוקה על ידי שר העבודה, כאשר ההסדר הנפוץ לפיהם הוא ארבעה שבועות.

כיוון חקיקה שלישי הוא הגבלה על כמות הפעמים בה ניתן לעבוד ביום השבתון. במבט השוואתי קיימים הסדרים של הגבלה שנתית או חודשית, או הגבלות על מספר הפעמים הרצוף בו ניתן לעבוד ביום המנוחה. בישראל היתרי התעסוקה מחייבים מנוחה ביום השבתון לפחות אחת לארבעה שבועות.

מחקר זה נועד לתמוך בהצעת חוק של "נאמני תורה ועבודה" וח"כ אלעזר שטרן שמטרתה חיוב מעסיקים להעניק לעובדים מנוחה ביום המנוחה לפחות שש עשרה פעמים בשנה.

המדינה תמשוך את העתירה לבג"ץ בנוגע לזכות השביתה בכפוף להסכם עם חברת החשמל

משרד ראש הממשלה הודיע השבוע כי המדינה תמשוך את עתירתה בכפוף להבשלת המו"מ למול חברת החשמל תוך 45 יום. הודעה זו מהווה שינוי בעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעד כה ביקש לקיים את הדיון בבג"ץ שתוכנן לעסוק באופן ישיר בגבולותיה המשפטיים של זכות השביתה, מתוך רצון לעצב הלכה משפטית חדשה בסוגיה.

המדינה ביקשה לעתור בעקבות החלטה שהתקבלה בבית הדין הארצי לעבודה במאי 2017, שאישר את שביתת עובדי חברת החשמל. בדיונים ראשוניים בבג"ץ ביולי 2017 בצו על תנאי נגד השביתה, נשמעה ביקורת מצד בג"ץ על פסיקת בית הדין, שהובילה את השובתים להפסיק את העיצומים באופן חד צדדי כדי למנוע החלטה מהירה שתצמצם את זכות השביתה.

מאפייני הרפורמה הרחבה סוכמו לפני מספר חודשים, ואלו כוללים בין השאר הוצאה לגמלאות של כ-3,000 עובדים, מכירת תחנות כוח לשוק הפרטי והוצאת ניהול המערכת מידי חברת החשמל. עם זאת, כאמור, ראש הממשלה סירב למשוך את העתירה לבג"ץ, דבר שהוביל את ההסתדרות, ארגון העובדים המייצג את חברת החשמל, להימנע מלהגיע להסכמות סופיות. משיכת העתירה צפויה להוביל להגעת הצדדים לגיבוש מתווה סופי לרפורמה בתקופה הקרובה.

נמצא תקצוב ליחידה משטרתית חדשה שתיועד לטיפול בתאונות עבודה, בדגש על ענף הבנייה

השר לביטחון פנים גלעד ארדן הודיע השבוע שבתקציב 2019 מיועדים 12 מיליון ₪ ליחידה משטרתית שתוצב תחת יחידה 433 ותעסוק באופן ייעודי בתחום תאונות העבודה. בצוות היחידה צפויים להיכלל בתחילה תשעה חוקרים, אך בהמשך לגדול לצוות של שניים עשר חוקרים. ההכנות להקמת היחידה אמורות להתחיל כבר ב-2018, וזו צפויה לעבוד באופן צמוד עם מפקחים מטעם משרד העבודה והרווחה.

הרקע להקמת היחידה הוא חוסר הצלחה של המשטרה בקידום חקירות בתחום תאונות העבודה. חשיבות הבעיה גוברת לאור היקף התאונות והנזק הרב הנגרם בהן, כאשר נהרגו בתחום הבנייה במהלך העבודה אחד עשר עובדים מאז תחילת 2018, כלומר בארבעה חודשים בלבד. בשל מרכזיות ענף הבנייה בתחום תאונות העבודה צפויה היחידה להתמקד בו, אך תחומי אחריותה אינם מוגבלים אליו בלבד.