עדכון שבועי 25.1.2018

משיכת העתירה לבג"ץ על הגבלת זכות השביתה של עובדים במונופולים ממשלתיים:

כפי שנדון מספר פעמים בבלוג זה , המדינה הגישה עתירה כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שאיפשר לעובדי חברת החשמל לשבות כנגד רפורמות מבניות. עתירה מקבילה הוגשה על-ידי יצרני חשמל פרטיים. במשרדי האוצר והאנרגיה העריכו כי אם העתירה לא תימשך, תיסוג ההסתדרות מהרפורמה שהתגבשה עמה במשק החשמל. היצרנים מצידם שיגרו מכתב לצוות המשא ומתן על הרפורמה, שבו הציעו להסיר את התנגדותם לרפורמה ולמשוך את עתירתם לבג''ץ תמורת תנאים שניתנו כתוספת לרפורמה. למרות זאת, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא למשוך את העתירה. פורסם כי הסיבה העיקרית היא הכרסום המתמשך ב'הלכת בזק', שהוצג על ידי היועץ המשפטי לממשלה. שאלת היקף זכות השביתה של עובדים במגזר הציבורי היא בעלת השלכות משקיות דרמטיות, ודומה כי במשרד ראש הממשלה מאמינים כי נקרה בפניהם הזדמנות יוצאת דופן להביא לשינוי במצב המשפטי.

חנות אוטונומית של אמזון:

ביום ב' (22.1) פתחה אמזון גו את החנות הפיזית הראשונה שלה בסיאטל, החנות כוללת מערך של מצלמות קטנות בעזרתן בכל פעם שלקוחות מורידים מוצר מהמדף, הוא נרשם אוטומטית בעגלת הקניות בחשבונם המקוון. אם הוא מוחזר למדף, אמזון מסירה אותו מהסל הוירטואלי. משמעות הדבר שהחנות מתפעלת את עצמה כמעט לבד, היא יכולה לזהות כל פריט בחנות בלי להצמיד לו שבב, וכן, לגבות תשלום ללא קופאים. יש יותר מ-3.5 מיליון קופאים בארה"ב, נכון ל-2016, וכנראה שחלקם יהיה בסכנת פיטורים אם הטכנולוגיה של אמזון גו תתפשט. החברה טוענת שזה רק משנה את תפקיד העובדים, לתפקידים כמו סידור מדפים וטיפול בתקלות, הכנת ארוחות מוכנות למכירה, וכן בדיקה ידנית של תעודות זיהוי של מי שרוצה לקנות אלכוהול.

כיום חיים בעולם 7.4 מיליארד בני אדם, לפי ההערכות כ-4 מיליארד מהם עובדים. לפי תחזיות, 2 מיליארד משרות צפויות להיעלם עד 2025, וכל עובד שני צפוי למצוא עצמו עם מקצוע שהרלוונטיות שלו חלפה מן העולם. מאמר דעה מאת יעקב בן-עמי סוקר כיוונים אפשריים לפתרון בעיה דרמטית זו.

מענק חתימה:

בשנים האחרונות נכנס לשוק דרך עולם ההייטק מושג חדש שצובר תאוצה: מענק חתימה. כבר בשלב שבו העובד מגויס, הוא מקבל עשרות אלפי שקלים שאמורים לפתות אותו לחתום מהר. השוק סובל ממחסור חמור של 10,000 עובדים, רובם בתחום התוכנה, והמאבק על כל עובד, ודאי עובדים מנוסים, הוא עצום. מענק החתימה הממוצע לעובד הוא 34 אלף שקל, לפי הנתונים שפורסמו 35% מהחברות ששילמו מענקי חתימה התחילו לאמץ את הכלי הזה ב–2017.

מחאת עובדים שונים כנגד החלטה לגרש פליטים:

בימים האחרונים הופצו עצומות שונות כנגד ההחלטה לגרש פליטים, בכלל זה עצומות של עובדים ממגזרים שונים. עמותת "רופאים לזכויות אדם" יזמה עצומה, שעליה חתומים בין היתר עשרות מנהלי מחלקות בכירים בבתי החולים בישראל, ובה קריאה לרופאים ואנשי צוות רפואי להצטרף למחאה נגד הגירוש. במכתב נאמר כי "הגירוש הוא הפרה של שבועת הרופא". עוד עצומות הופצו בקרב אנשי אקדמיה, סופרים ומנהלי בתי ספר. גם מספר טייסים ב"אל-על״ הודיעו כי יסרבו לשתף פעולה עם הגירוש. בחודש דצמבר האחרון פורסם כי בגרמניה בוטלו כ-220 טיסות מתחילת 2017 לאור סירוב המוני של טייסים מכמה חברות, ובראשן "לופטנהזה", לקחת חלק בהחזרת פליטים לאפגניסטן. ככל שאל-על תשתתף במבצע החזרת הפליטים, מתעוררת שאלה האם עובדים יכולים למחות או לסרב לבצע עבודות מסיבות מצפוניות. חברת לופטהנזה גיבתה את הטייסים שבחרו לא להטיס את הפליטים לארצות המוצא שלהם מטעמי בטיחות הנוסע, "ההחלטה לא להטיס נוסע נעשית בסופו של דבר על ידי הטייס על בסיס של כל מקרה לגופו, אם היה לטייס רושם כי בטיחות הטיסה עלולה להיפגע עליו לסרב להטיס את הנוסע". עם זאת ברור כי לא מדובר למעשה בבטיחות הטיסה עצמה אלא בבטיחות הנוסעים לאחר הגעתם אל היעד.

תקנות חדשות להגנת הפרטיות:

השבוע (23/1) פורסם כי ב25 במאי 2018 עתידות להיכנס לתוקף תקנות GDPR (General Data Protection Regulation) של האיחוד האירופי. מטרת התקנות לתקן את דיני הפרטיות שקבע הפרלמנט האירופי ב-1995 ולעדכן את הנורמות המשפטיות בתחום לאור ההתפתחות הדיגיטלית שהתהוותה וההתקדמות הטכנולוגית המואצת שעוד עתידה לבוא. חברות בעלות נוכחות ממשית בשוק האירופי, או חברות המעסיקות עובדים באיחוד האירופי יצטרכו לעמוד בנורמות והרגולציה שמטילות התקנות. תקנות GDPR מרחיבות באופן דרמטי את תחולת דיני הפרטיות האירופיים מעבר לטריטוריה האירופאית, חברות רבות הממוקמות מחוץ לאירופה, לרבות בישראל, החלו כבר בהיערכות לקראת כניסתן של התקנות לתוקף. חברות רבות בעולם כולו יאלצו לאמץ שינויים בתהליכי העבודה ובמערכות המידע שלהן.