ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

סוגיית ההיטל על עבודת מבקשי המקלט

December 8, 2017

בספטמבר האחרון אישר ביהמ"ש העליון (עא 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון) את החלטת רשות המיסים להחיל היטל בגובה 20%, שהוטל עד כה על משכורתם של עובדים זרים (סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003) - גם על העובדים מבקשי המקלט בארץ. בנוסף, הוחלט כי היטל זה יחול רטרואקטיבית 6 שנים אחורה.

 

המערערים על ההחלטה הם המעסיקים הגדולים בענף: חברת כוח האדם "מאה אחוז", יחד עם איגוד המסעדות וארגון חברות הניקיון בישראל, ועוד תאגידי מלונאות שונים. אלו העלו טיעונים רבים בפני ביהמ"ש, וחלקן נוגע לזכויות העובדים עצמם. בין היתר נאמר כי יש להתייחס אליהם בשונה מעובדים זרים בשל כך שרוב מבקשי המקלט מתכננים להשתקע בישראל, ולכן קרובים יותר להגדרת "תושב"; כי יש חשש שהמס יגולגל לעובדים עצמם, המתקשים גם כך להתפרנס בשל מצבם; וכי אי-האכיפה בעניין היתרי העבודה מעידה על הסכמה של המדינה למצב הנוכחי, בין היתר מתוך הבנה כי עדיף שאוכלוסיה זו תעבוד ותתפרנס מאשר שתתדרדר לפשע. בנוסף הועלתה מן האוב הטענה המסורתית ש"הישראלים לא יעבדו בעבודות אלו". בנוסף לטענות אלו- טענו המעסיקים גם כי הפעלת ההיטל רטרואקטיבית תגרום לכך שעסקים קטנים רבים ייאלצו להסגר בשל כך שלא יעמדו בתשלום.

 

מובן כי הפגיעה בפרנסת המעסיקים היא זו העומדת בראש מעייניהם של המערערים, וזכויות האדם של מבקשי המקלט אינן אלא כלי להשגת המטרה. ביהמ"ש עצמו מבין זאת גם הוא ומציין זאת במפורש, אך בכל זאת מתייחס בכובד ראש לטענות הללו בפסק הדין. ביהמ"ש שלל טענות אלו לגופן. העובדה שאף ארגון לזכויות אדם לא הצטרף כצד לערעור מעידה על כך שככל הנראה הפגיעה בזכויות אינה משמעותית עד כדי כך.

 

הדילמה המרכזית היא בעניין הגביה הרטרואקטיבית, ואכן ביהמ"ש הביע דאגה מסוימת מהפגיעה הכלכלית האפשרית בעסקים, אך מלבד הבעת אמון בכך שרשות המיסים תגבה את חובותיה בהגינות, לא הציע פתרון אחר, שכן מדובר בהיטל שהתדיינויות משפטיות עליו החלו לפני מספר שנים (למשל: ע"מ 58167-12-12 ג. ארזים ניהול ותפעול בע"מ נ' פקיד שומה אילת), ומצופה היה כי מעסיקים ייערכו ליום הדין שבו ייאלצו לשלם את כל הסכום שעד להכרעה נמנעו ממנו.

 

עקב העובדה שבקשותיהם של המעסיקים במשך השנים לאי-החלת ההיטל על מבקשי המקלט נדחו פעם אחר פעם, נדמה שהקריאות לבטל את הגביה הרטרואקטיבית בשל "הסתמכות על מצגי הרשות" כלל אינן מוצדקות. בכל זאת, ניתן לתהות האם התחמקות המעסיקים מתשלום ההיטל, בשל התקווה שהערעורים יתקבלו, מצדיקה את החיוב העצום שנגזר עליהם כעת כתוצאה מהגבייה הרטרואקטיבית.