ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

מאמר דעה: העלאת גיל הפרישה לנשים

November 23, 2017

סוגיית גיל הפרישה לנשים נידונה בכנסת כבר מספר שנים, כאשר נעשו מספר ניסיונות להעלות את גיל הפרישה. חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004 העלה בצורה הדרגתית את גיל הפרישה לנשים, מגיל 60 לגיל 62. החוק עוסק גם בהעלאת גיל הפרישה בהדרגתיות מגיל 62 לגיל 64, ולפי הנחיותיו ועדת הכספים הייתה אמורה לקבל את המלצות שר האוצר בנושא עד ל-15 בנובמבר 2017. ההחלטה על העלאת גיל הפרישה צריכה להתקבל לאחר שתי דחיות עד ל-15 בפברואר 2018, ובהיעדרה גיל הפרישה עתיד להתחיל לעלות בהדרגתיות. כיום, לנשים בישראל ישנה זכות לפרוש החל בגיל 62, ולהתחיל לקבל פנסיה וכן קצבת זקנה כבר בגיל זה – כאשר פרישה מאוחרת יותר תשפר את הפנסיה וכן את קצבת הזקנה שלהן. זאת בשונה מהגברים, שצריכים לפרוש בגיל 67 ופרישה מוקדמת תפגע בפנסיה שלהם. ישראל היא אחת משלוש המדינות המפותחות שלהן הפער הגדול ביותר בגיל הפרישה בין נשים לגברים, כאשר מרבית המדינות המפותחות מאמינות בשוויון בין המינים בשוק התעסוקה גם בנושא גיל הפרישה.

 

בדיון של וועדת הכספים שהתקיים בתאריך 13.11.2017 נוצרה הסכמה שיש להעלות את גיל הפרישה מגיל 62 לגיל 64 בתנאי שימצאו פתרונות הולמים לכל אוכלוסיות הנשים שנפגעות במיוחד מההחלטה. בוועדה הועלו 2 הצעות לפתרון: האחת של ח"כ משה גפני והשנייה של שר העבודה והרווחה חיים כץ. על פי הצעתו של גפני, יש להעלות את גיל הפרישה בצורה מדורגת תוך 10 שנים. גפני התייחס בהצעתו ל-3 קבוצות נשים שצריך לתת להן מענה מיוחד בהקשר להעלאת גיל הפרישה: נשים בנות 55 שאינן עובדות ואין להן מקום עבודה חלופי, נשים במקצועות שוחקים שקשה להמשיך בהם בגיל מבוגר, ונשים עניות שעובדות במשרה לא מלאה ומשתכרות שכר נמוך. המענים שגפני מציע הם: זכאות לדמי אבטלה למשך שנתיים מגיל 55, מס הכנסה שלילי פי 2.5 מזה שמגיע לנשים עם שכר נמוך ומתן שוברים מטעם משרד הכלכלה, שיקנו אפשרות להשתתף בהכשרה מקצועית לנשים עובדות המבקשות הכשרה במקצוע אחר. בנוסף, במקצועות שוחקים, מי שתרצה לפרוש מגיל 55 ומעלה, תקבל תנאים משופרים, שלא פורט אודותיהם. ההגדרה של מקצוע שוחק תהיה בחוק: מי שמוגדרת כנפגעת פיזית או מנטלית מהעבודה תהיה זכאית להיות תחת ההגדרה ׳מקצוע שוחק׳. הצעתו של גפני דורשת להערכתו תקציב של מיליארד ש״ח, בנוסף לצעדים שהאוצר מוכן להם לסיוע לאוכלוסיות הפנסיה המוחלשות, שעלותם אף היא מיליארד ש״ח. כלומר - מדובר בעלות של שני מיליארד שקלים בסך הכל.

 

על פי הצעתו של כץ, יש לבצע את ההעלאה עד גיל 64 תוך 12 שנים, כך שהיא תעלה בחודשיים בכל שנה. לפי הצעתו, ישנן שתי קבוצות נשים נוספות, המונות ביחד 50 אלף, שראוי שהעלאת גיל הפרישה לא תחול בעניינן באופן חד פעמי. כץ התייחס ל-15,469 נשים בקרנות הפנסיה הוותיקות שלא ממשות את זכאותן לקצבה מטעמים של חוסר מודעות ובמקום לממש את זכאותן בקרוב הן יאלצו להמתין שנתיים. קבוצה נוספת היא של 35,000 נשים עובדות שישלמו מכיסן על העלאת גיל הפרישה משום שהייתה להן את האפשרות להמשיך לעבוד ולקבל בונוסים מהביטוח הלאומי של 5% בשנה בקצבת הזקנה שלהן, ועוד אחוז אחד בפנסיה.

 

אם נתייחס לשתי ההצעות הללו, ניכר כי הן אכן נותנות מענה לקבוצות הנשים החלשות שהוזכרו, והן אכן התקבלו בחיוב ע"י חברי הכנסת וארגוני הנשים שהשתתפו בוועדה, בהנחה שהן יאושרו ע"י האוצר. עם זאת, ישנן כמה סוגיות שעולות מההצעות שיהיה צריך לתת עליהן את הדעת. ראשית, הגדרת 'מקצוע שוחק'. כפי שציין בוועדה ח"כ מיקי לוי, הגדרה רחבה מדי עלולה להביא למבול של פניות, וכמו כן עולה הנושא של מקצועות שוחקים הרלוונטיים גם לגברים וגם לנשים, כגון מקצוע הסיעוד – דבר שמעורר את השאלה אם יש הצדקה להבחנה בין המינים לגביהם. מנגד, ישנו חשש שההגדרה לא תהיה מקיפה מספיק ובכך תשאיר עובדים רבים שנאלצים לסיים את העבודה בגיל צעיר ללא זכאות לפנסיה וקצבה. בסוגיה זו, אני סבורה שיש לקיים בחינה מקיפה של כמה ענפי מקצוע, ולא להסתפק רק במקצועות כגון עובדות במפעל ייצור ואחיות המוכרים כיום ציבורית כשוחקים, טרם ביצוע ההגדרה הרשמית. בנוסף, בכלל המקצועות שיוגדרו כ'שוחקים', יש לקיים ביקורות והדרכות תקופתיות שיוודאו שהעובדות אכן מודעות לזכותן ליציאה לפנסיה מוקדמת, בלי שהמעסיקים ינצלו זכות זו לרעה וירעו את התנאים שלהן עד שיאולצו לממש זכות זו בניגוד לרצונן.

 

שנית, ההכשרות המקצועיות. כפי שעלה בוועדה, ישנה בעייתיות בתכני הקורסים המדוברים, והם לא מספיק מעודכנים לעולם הטכנולוגי של ימינו. כמו כן, ישנה בעייתיות כללית בהיצע של מקומות עבודה חדשים לגילאים המבוגרים, שלרוב מוצאים את עצמם מחוסרי עבודה הרבה לפני גיל 55. מענה לפער זה הוא הצעת ההכשרות וקידומן כבר מגילאים מוקדמים יותר, הפיכתן לרלוונטיות ועדכניות מבחינה טכנולוגית, וקיום במקביל של ירידים תעסוקתיים תקופתיים לגילאים המבוגרים בשיתוף עם גופים שונים במשק, בדומה ליריד שבוצע ע"י ארגון 'והדרת' החודש. לתפיסתי, עדכון ההכשרות המקצועיות בשילוב עם העלאת גיל הפנסיה, תהפוך את הנשים המבוגרות מבקשות העבודה לאטרקטיביות יותר בעיני המעסיקים, אולם יש לוודא שההכשרות איכותיות ומניבות פירות טרם החלת השינוי לגבי גיל הפרישה.

 

סוגיה נוספת שעלתה בוועדה היא אוכלוסיית העצמאיות, המונה 22,135 נשים אשר לא מקבלת מענה בכלל היות ודמי האבטלה והשוברים לא רלוונטיים עבורן. מתוך 429 אלף עצמאים, רק 58% הם בעלי הסדרי פנסיה, ועבור אותן נשים ההצעה תרחיק מהן את קצבת הזקנה בשנתיים נוספות. פתרון אחד עבור אוכלוסייה זו הוא להחריג גם אותן באופן חד פעמי, ולא להעלות להן את גיל הפרישה. פתרון זה הוא יעיל בטווח הקרוב אך עדיין לא נותן מענה מקיף היות ועד שנת 2008 המודעות לחשיבות הפנסיה בקרב העצמאיים הייתה נמוכה. פתרון נוסף הוא מתן דמי אבטלה גם לעצמאים, באופן שיאפשר לנשים עצמאיות לקבל את דמי האבטלה למשך השנתיים שלפני גיל הפרישה.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload