ארכיון
  • nogaarzi

עדכון שבועי: 30-23.11.2021

הצעת חוק בפינלנד: עובדים יוכלו לגלות את משכורת עמיתיהם; המטרה: צמצום אי-שוויון מגדרי


חקיקה שמקדמת הממשלה בפינלנד צפויה לאפשר לעובדים לבדוק את נתוני השכר של עמיתיהם לעבודה, כדי לבדוק אם הם סובלים מהפליה מגדרית. כבר מ-1986 קיים בפינלנד חוק שוויון בין נשים וגברים. מאז שנחקק, החוק תוקן כמה פעמים, וכיום הוא מחייב חברות לסקור מדי שנתיים את שכר העובדים הממוצע בהן, תוך פילוח מגדרי ביחס לקבוצות עובדים "ברות השוואה". עם זאת, החוק חל רק על חברות שבהן יותר מ-30 עובדים, ולפי הערכות, ההצעה החדשה תחול באופן דומה.


בדומה להצעה המקודמת בפינלנד, בישראל, סעיף 7 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 מאפשר מאז 2014 לעובד לדרוש ממעסיקו מידע בדבר רמות שכר של עמיתיו לעבודה, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק. בנוסף, החוק מחייב גופים ציבוריים מסוימים לפרסם נתוני שכר תוך פילוח מגדרי, בדומה לחוק השוויון הפיני. החובה הורחבה באוגוסט 2020: תיקון קבע שהחל מיוני 2022, גם מעסיקים פרטיים שלהם יותר מ-518 עובדים יידרשו לערוך דו״ח שנתי בעניין השכר, שיחלק את העובדים לקבוצות רלוונטיות, תוך פירוט פער השכר המגדרי הממוצע בכל קבוצה. את הדו״ח יש לפרסם לעובדים באופן פנימי, ובהתבסס עליו לפרסם דו״ח לציבור (סעיפים 6ב(ב),(ד)).


כלומר, בעוד שחובת פרסום נתוני השכר בפינלנד חלה על חברות שבהן יותר מ-30 עובדים, בישראל היא קיימת בנוגע לחברות שבהן מספר העובדים גדול פי 17. אני סבורה שמצב זה בישראל מחייב תיקון. בפינלנד, ארגוני עובדים ביקרו את החוק בטענה שהוא מוציא אל מחוץ לתחולתו מקומות עבודה קטנים רבים. עם זאת, בעוד בפינלנד, ניתן היה לטעון שהרחבת תחולת החוק אל מקומות עבודה שבהם פחות מ-30 עובדים מגבירה מאוד את החשש מפני פגיעה בפרטיות העובדים, בישראל – החשש נעלם כמעט לחלוטין, באופן שאינו מאוזן נכונה למול הזכות לשוויון. בנוסף, יש לשים לב שאת הטענות בפינלנד שלפיהן ההצעה החדשה תגביר את הפגיעה בפרטיות העובדים העלו ארגוני מעסיקים ולא נציגי העובדים עצמם. נראה, ששני הצדדים מבינים ששקיפות עשויה להגביר את הסולידריות בין העובדים למען העלאות שכר רוחביות במקומות תעסוקה. למעשה, רק לאחרונה קריאות של נשים (בישראל) ברשתות החברתיות לעובדות אחרות לחשוף את שכרן בפומבי, הובילו לצעדים ממשיים למען צמצום פערי השכר המגדריים בחברות שונות.


בנוסף, לדעתי חובת פרסום נתונים תקופתית, הקיימת כאמור בפינלנד ותקוים בקרוב בישראל (לחברות גדולות בלבד), עשויה לצמצם את מספר הבקשות הפרטניות של עובדים מהמעסיק לגלות את שכרם של עמיתיהם. זאת, שכן עובדים יוכלו ביתר קלות לגלות האם הופלו ללא צורך בבקשה פרטנית. כך, האקלים החברתי התקין במקום העבודה עשוי להישמר בצורה טובה יותר מפני סכסוכים בעלי גוון אישי. יש בכך גם כדי לצמצם סכסוכים משפטיים בין המעסיק לעובד על עצם היקף המידע שאותו הראשון מחויב לחשוף.


אלימות בבתי-הספר: אחריות משרד החינוך כמעסיק לשלום המורים


הסתדרות המורים הודיעה בשבוע שעבר על שביתה במערכת החינוך בעראבה לאחר שמנהלת בית-ספר נורתה ליד המוסד החינוכי ונפצעה באורח בינוני. הרקע נבדק, כשבין-היתר נבדק חשד שהירי בוצע על-רקע עבודתה החינוכית. מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן-דוד, התראיינה לאחר האירוע וטענה שהאלימות במערכת החינוך חוצת-מגזרים, והתגברה עם החזרה ללמידה פרונטלית. ואכן, בחודש האחרון פרסומים רבים עסקו בהתגברות האלימות בבתי-הספר. להבדיל מהאירוע בעראבה, עיקרם באלימות מצד תלמידים כלפי מורים. מקרים אלו מעלים את השאלה: מהי אחריותו של משרד החינוך כמעסיק לשמירה על המורים מפני אירועי אלימות?


חובת המעסיק לדאוג לסביבת עבודה בטוחה לעובדו נובעת מזכויותיו החוקתיות של העובד כאדם לחיים ולשלמות הגוף, לכבוד ולאוטונומיה אישית, ומכוח יחסי העבודה ביניהם. ההגנה על בטיחותו נחשבת לבעלת ערך אנושי, כלכלי וחברתי ניכר (ראו בפס' 52 לפסק-הדין). על משמעויותיה בפועל של החובה ייתכן שניתן ללמוד מפסקי-דין שעסקו באחריות הנזיקית של מעסיק כלפיו עובדיו. קיימת הסכמה בפסיקה על-כך שמעסיק חב בחובת זהירות מושגית כלפי עובדו, הדורשת שיעשה כל שסביר לעשות כדי לשמור על בטחונו. בין היתר, המעסיק נדרש לדאוג לשיטות עבודה נאותות, ולפקח על נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים. לצד זאת, לצורך הטלת אחריות נזיקית, יש לבחון קיומה של חובת זהירות קונקרטית, הבוחנת צפיות בהתאם לעובדות המקרה הנדון.


לדעתי, ככל שבבית-ספר מסוים יתרבו מקרי אלימות חמורים ובכל זאת משרד החינוך לא יפעל לסביבה לימודית שקטה, ניתן יהיה להכיר באחריותו כמעסיק לנזק שנגרם למוריו. בית-משפט השלום בתל אביב קיבל ב-2013 תביעתה של מורה בגין נזקי-גוף את מעסיקיה – העירייה ומשרד החינוך, אחרי שהתמוטטה כשנבהלה מהפעלת נפץ למולה על-ידי תלמיד. נפסק, שבמקרה הקונקרטי הנתבעים היו יכולים לצפות את האירוע משום הישנות תקריות אלימות בבית-הספר (ראו בפס' 63,52,34-31 לפסק-הדין). משום חומרתן, נקבע שהנתבעים לא עמדו בחובתם בכך שהסתפקו באמצעים חינוכיים כמו פרסום התקנון הבית-ספרי, ולא הפעילו אמצעים חמורים יותר כמו הרחקת תלמידים אלימים והפעלת אמצעי פיקוח במסדרונות (שם, בפס' 42). במקרים קיצוניים כאלה, ייתכן וניתן (בצער רב) לדמות את המורים לעובדים הנדרשים לתת שירות לציבור "מועד לפורענות" כעובדים סוציאליים במחלקת רווחה ורופאים בחדרי-מיון, שבעניינם ייתכן שראוי להטיל אחריות ביתר קלות (ראו בפס' 19 לפסק-הדין). עם זאת, יש להיזהר מטשטוש ההבחנה בין דיני הנזיקין לדיני הביטוח הסוציאלי, ומהטלת אחריות המתקרבת לאחריות מוחלטת על מעסיקים (שם).


גוגל ארה"ב: מאות עובדים חתמו על עצומה נגד דרישת החברה שיתחסנו נגד קורונה


לפחות 600 עובדי גוגל חתמו בשבוע האחרון על עצומה נגד מדיניות החברה המחייבת את העובדים להתחסן נגד קורונה, המיישמת את הנחיות הממשל האמריקני בנושא החיסונים. לפי דרישת ממשל ביידן, על חברות שבהן יותר מ-100 עובדים לוודא עד ל-4 בינואר 2022 שעובדיהן מחוסנים או נבדקים על בסיס שבועי לפחות לקורונה. בהתאם, דווח שגוגל דרשה מכ-150 אלף עובדיה לעדכן במערכות הפנימיות של הארגון עד ל-3 בדצמבר האם התחסנו, ללא תלות בכוונתם לחזור לעבוד במשרדי החברה. לצד זאת, הממשל קבע שעובדים פדרליים, או עובדים בחברות הפועלות תחת חוזים פדרליים, חייבים להתחסן כתנאי להעסקתם. בהקשר זה, דווח שגוגל חייבה עובדים אשר עובדים במישרין או בעקיפין תחת חוזים פדרליים להתחסן, ללא אפשרות חליפית לקיום בדיקות – גם אם יעבדו מהבית. יש לציין שהמדיניות האמריקנית נמצאת במחלוקת משפטית לאחר שהוגשו כנגדה עתירות.


נראה שסוגיית חובת החיסון בשוק העבודה צפויה להמשיך לעלות לכותרות. רק לאחרונה מאמר שפורסם כאן הבחין בין פסק-דינו של בית-הדין האזורי בחיפה שקבע שחיוב עובדת בהתחסנות או בהצגת בדיקה שלילית הוא מידתי וסביר, לבין חיוב התחסנות עובדי עיריית ניו-יורק, שכמעסיקה לא הותירה חלופה של הצגת בדיקות שליליות. בדומה לעמדה שהובעה שם, לדעתי ספק אם ההסדר האמריקני, המחייב התחסנות בקרב עובדים פדרליים, ללא חלופה, היה נחשב למידתי בישראל. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בדיון בסעד זמני בבית-הדין האזורי בבאר-שבע. פסק-הדין עסק בשאלה האם רשאי מעסיק להורות על אי-חידוש חוזה העסקה או על פיטורי סייעות בבית ספר שטרם התחסנו, אף שהן מוכנות להמשיך להציג בדיקות קורונה שליליות בהתאם להנחיות. במקרה זה, הזכויות המתנגשות הן זכותן של העובדות לממש עצמן בעבודה ולהתפרנס מעבודתן בכבוד, למול הזכות לחיים ולבריאות של עובדי המשיבה ותלמידי בית-הספר. כאן, נפסק שהמעסיקה לא נהגה בסבירות ובמידתיות בכך שמנעה מהמבקשות לחזור לעבודתן באופן גורף, ללא הצעת כל חלופה פרט להתחסנות. בכך, נבדל מצב זה מהעניין שנדון בבית-הדין האזורי בחיפה.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי) ביום 26.1.22 אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2021. במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב את

מעבר להעסקת עובדות זרות בתחום הסיעוד דרך קבלני כח אדם בשבוע האחרון דנה ועדה בין-משרדית מיוחדת לנושא עובדות זרות ועובדים זרים, שהקימה שרת הפנים איילת שקד, באפשרות לשינוי אופן ההעסקה של עובדות זרות בענף

הצבעות עובדי חברת "אמזון" למען התארגנות בארגון עובדים בשבוע האחרון קבעה המועצה הלאומית ליחסי עבודה בארה"ב (NLRB) – הגוף שאחראי על אכיפת דיני העבודה הקיבוציים בארה"ב – כי יש לערוך הצבעה מחדש בנוגע להתא

תגיות