ארכיון
  • Noa Lavi

עדכון שבועי - 24.12.2020

עדכון: שביתת הסגל הזוטר


שביתת הסגל הזוטר במכללות הציבוריות, אשר החלה עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, תמה לאחר כ-9 שבועות. כזכור וכפי שסוקר בהרחבה בבלוג זה, ארגון ״כוח לעובדים״ שמייצג את הסגל הזוטר במספר מכללות דרש שיפור במעמדם ותנאי העסקתם ואת הסדרת ביטחונם התעסוקתי. בין הדרישות שעלו: ביטול שיטת ההעסקה הפוגענית של פיטורים בסוף כל סמסטר, מעבר משכר סמסטריאלי לשכר שנתי ורציף, צבירת ותק וזכויות סוציאליות, כתבי מינוי דו-שנתיים ועדכון טבלאות השכר. סוגיה מרכזית שעמדה במחלוקת בניהול המו"מ הייתה טענותיו של משרד האוצר על קיומן של חריגות שכר במכללות רבות, דרישתו לביטולן ולהשבת ההטבות החריגות רטרואקטיבית.


ההסכם הביא להישגים משמעותיים עבור הסגל הזוטר. ראשית, הוסכם על שיפור מנגנוני הכניסה למעמד סגל עמית. בנוסף, הוחלט כי מרגע שהוענק מעמד זה למרצה הוא יהיה תקף ביתר המכללות הציבוריות. כמו כן שופרו מנגנוני הביטחון התעסוקתי של חברי הסגל העמית: חברי סגל עמית ותיקים יועסקו בחוזים דו-שנתיים; יקבלו התראה מראש על ביטול קורסים; יוכלו לערער על החלטות פיטורים או צמצום היקפי המשרה; יקבלו פיצוי כספי במקרה של ביטול קורס ויקבלו הודעה על שיבוץ לשנה"ל הבאה בתחילת הקיץ.

בנוסף, הוחלט על הגדלת הפרשות המעסיק לפנסיה ולקרן השתלמות; הגדלת שכר המתרגלים ועובדי המעבדות ושיפור בתנאי תשלום ימי המחלה ובדמי ההבראה. בנוסף, הוסדרה סוגיית "חריגות השכר" בכלל המכללות, והוסרה הדרישה להשבת כספים רטרואקטיבית. לצד כלל ההישגים בהסכם, הדרישה לעדכון השכר הוקפאה בשל מצב המשק ולאור משבר הקורונה.


אף שההסכם הביא לשיפור משמעותי עבור הסגל הזוטר, נראה שמאבקם טרם הגיע לסיומו (ראו את הדרישות למאבק לשנת 2023). הישג משמעותי לסגל הזוטר הוא חתימה על הסכם אחד הנוגע לכל 13 המכללות המאוגדות ב"כוח לעובדים", להבדיל מדרישת המכללות לחתום על הסכמים נפרדים. התאגדות ארצית זו מעניקה למרצים כוח גדול ומהותי במאבקם העתידי לשיפור תנאיהם.


דו"ח קו לעובד חושף פגיעה בזכויותיהן של עובדות סיעוד זרות:


מדו"ח שפרסם "קו לעובד" בימים אלה עולה פגיעה קשה בזכויותיהן הסוציאליות של עובדות סיעוד על רקע מגפת הקורונה. למעלה מ-60,000 עובדות סיעוד זרות מועסקות בישראל. תפקידן הכולל טיפול באנשים הזקוקים לסיוע יומיומי ונמצאים בקבוצת סיכון, מציב אותן בחזית המאבק בנגיף. עם זאת, מהדו"ח עולה כי דווקא זכויותיהן של עובדות אלו נפגעות באופן קשה.


ראשית, הדו"ח מציין כי רבות מעובדות הסיעוד לא מקבלות את יום המנוחה השבועי שמגיע להן. עם פרוץ המגפה פרסם משרד הבריאות הנחייה המגבילה את אפשרויות הלינה של עובדות הסיעוד ביום חופשתן. בפועל, על העובדות נאסר ללון בדירה קהילתית עם עובדות נוספות, כפי שנהגו לעשות עד פרוץ המגפה וכך נותרו ללא אפשרויות לינה שהן יכולות להרשות לעצמן ביום חופשתם. בנוסף, חלק ניכר מהמעסיקים כלל לא מאפשר לעובדות לצאת ליום החופשה שלהן.


עוד עולה מהדו"ח כי הקפאת הכניסות לישראל של מי שאינם אזרחי המדינה, מנעה ממהגרות עבודה שנסעו לביקור בארצותיהם טרם פרוץ המגפה לשוב לישראל. זאת, למרות שהן מחזיקות באשרת עבודה כדין ועל אף שנסיעתן התקיימה במסגרת נהלי רשות האוכלוסין לאשרת כניסה חוזרת, המבטיחה את חזרתן לארץ. בשל כך, עובדות רבות טרם קיבלו את הכספים להן הן זכאיות בתום העסקתן מצד המעסיק, כמו שכר שלא שולם, פיצויים וזכויות סוציאליות.


אמנם, רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה מתווה לכניסת עובדים זרים בענף הסיעוד השוהים בחופשה מחוץ לישראל המאפשר חזרת עובדות סיעוד לישראל בכפוף לבידוד על חשבון המעסיק. לאחרונה אף עודכן המתווה וכל מי שזכאי להבטחת הכנסה מקבל מימון מהמדינה לבידוד העובד. אולם, על אף הקלה זו בדרישה מהמעסיקים, מתברר שרבים מהם לא מעוניינים בחזרתן של העובדות. בנוסף, בפועל חזרתו של עובד זר נעשית על-ידי לשכת פרטיות המורשות לכך. ללשכות אלו אין כל אינטרס כלכלי להשיב את העובדות, והן מעדיפות להביא עובדות סיעוד חדשות המשלמות דמי תיווך מלאים.


נראה שנדרשת הגברה של האכיפה והרגולציה על הלשכות הפרטיות על מנת להביא לפתרון הולם למצוקתן של עובדות הסיעוד. לשכות אלו, ממונות בין היתר על פיקוח ודיווח על ביצוע תשלומים של המעסיק, ועל סיוע בקבלת היתרים ואשרות עבודה. לאור ממצאי הדו"ח נראה ששימוש באמצעי בקרה ופיקוח הבוחנים את התנהלות הלשכות בנושאים אלו, וכן הטלת סנקציות על התנהלות קלוקלת, עשויים להרתיע את הלשכות ואת המעסיקים מפני התנהלות בלתי חוקית ובלתי הוגנת כלפי עובדות הסיעוד ולהביא לאכיפת הנהלים החלים עליהם.


פתרונות מקומיים לעניין משבר הקורונה הם בעלי חשיבות רבה ויש לקדם אותם במהרה. אולם, יש לציין שמדובר בבעיה גלובלית. לאחרונה פורסם דו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי המציג את פערי השכר המשמעותיים בין מהגרים לאזרחים ב-49 מדינות שונות ברחבי העולם. עוד עולה מהדו"ח כי משבר הקורונה פגע בעובדי טיפול, ובנשים בפרט, באופן קשה יותר. אחת הסיבות לחולשתן של עובדות הסיעוד ולפגיעה בזכויותיהן בישראל היא החרגתן מחוק שעות עבודה ומנוחה בפס"ד גלוטן. בהקשר זה ראויה לציון מגמה הפוכה שבאה לידי ביטוי בדרום אפריקה, בפסק דין של בית המשפט העליון שם לפני מספר שבועות. פסק הדין ביטל את הדרת עובדי משק בית מחקיקה בנושא פציעות בעבודה ומחלות תעסוקתיות, בנימוק שהדבר מפלה ופוגע בזכותם של העובדים לכבוד.


שביתת הרופאים המתמחים


ביום שני (21.12.2020) נערכה שביתה של חלק מהרופאים המתמחים בבתי החולים. המתמחים מחו כנגד משך התורנויות של 26 שעות עבודה רציפות. הארגון המוביל מחאה זו הוא ארגון "מרשם", אשר דורש לקיים ולאכוף את ההסכם הקיבוצי מ-2011, לפיו יוקצו תקנים לצורך פיילוט לקיצור תורנויות בבתי חולים שונים בארץ. למרות פניות חוזרות ונשנות, הן של ההסתדרות הרפואית והן של ארגון "מרשם", טרם הוקצו תקנים אלו. משרד האוצר והממונה על השכר הביעו עמדתם כי "מרשם" אינו הארגון היציג של העובדים. לדבריהם, הארגון היציג של העובדים הוא ההסתדרות הרפואית, ומאחר שזו לא הכריזה על סכסוך עבודה הרי ששביתת המתמחים היא בלתי מוגנת.


סוגיית היציגות של ארגון ״מרשם״ עלתה לפני כשנה בבית החולים אסותא באשדוד, שם טענו הרופאים המתמחים כי יש לראות בהם כיחידת מיקוח נפרדת, וכי ארגון "מרשם" הוא הארגון היציג שלהם. בית הדין הארצי לעבודה פסק שאין צדקה לפיצול יחידת המיקוח בין הרופאים המתמחים לבין הרופאים הבכירים, ויש לראות בהם כגוף מקצועי אחד. בית הדין טען שמעמדו של מתמחה הוא זמני בלבד, ומדובר בהתקדמות טבעית במקצוע שאין מקום להפריד בין שלביו. בנוסף, ביה"ד ראה חשיבות בשמירה על ייצוג כלל הרופאים, בשלביהם השונים של המקצוע, בארגון אחד, כדי למנוע החלשה של כוח המיקוח שלהם.


על אף הקשיים שציין ביה"ד בהחלטתו בהכרה במתמחים כיחידת מיקוח נפרדת, ניכר שלמתמחים ישנם אינטרסים שונים ואף מנוגדים מאשר לרופאים המומחים. מאבקם בעניין קיצור התורנויות הנמשך למעלה מ-9 שנים מהווה הוכחה לכך. בפועל, ייתכן שההסתדרות הרפואית אינה מצליחה לשרת את צרכי המתמחים המהווים חלק ניכר בקבוצה אותה היא מייצגת, ונראה שהיעדר הכרה בהם כקבוצה בעלת אינטרסים ייחודיים מותירה אותם ללא כוח להיאבק על דרישותיהם. ניתן לשער שאם ארגון ״מרשם״ יצליח לגייס את מרבית המתמחים לשורותיו, יגברו סיכוייו לשכנע את בית הדין בדבר קיומו של אינטרס מיוחד שמצדיק יחידת מיקוח נפרדת.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

עדכון שבועי – 18.4.2021: ״שרשראות ייצור״, פיטורי עובדת בהריון בטנסי, וטיוטת תקנות להגברת האכיפה

פגיעה בזכויות עובדים ב״שרשראות ייצור״ בתחילת החודש פורסם מחקר של Worker Rights Consortium (WRC) שבדק את השפעות משבר הקורונה על מפעלים לייצור טקסטיל ברחבי העולם. ממצאי המחקר מראים כי ב- 31 מפעלים לייצו

עדכון שבועי 16-23.3.2021: הטבות לעובדי השמירה והסיעוד וחשש מפגיעה בפרטיות המורים

הסכם קיבוצי ענפי לעובדי השמירה והאבטחה ביום ראשון האחרון חתם איגוד עובדי האבטחה, הניקיון והטיפול הסיעודי בהסתדרות עם הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל על הסכם קיבוצי ענפי להעלאת שכר עובדי הש

תגיות