ארכיון
  • yuvalabramovich

עדכון שבועי - 20.10.2021

מחאת המתמחים ברפואה לקיצור שעות התורנויות צוברת תאוצה

השבוע חלה התקדמות בפתרון למשבר קיצור התורניות למתמחים ברפואה, לאחר שעשרות רבות של מתמחים החלו בהגשת מכתבי התפטרות לבתי החולים במחאה על התורנויות האורכות 26 שעות, אך משכו אותם בעקבות ההסכמות עם משרד הבריאות. במסגרת ההסכמות החדשות, הוסכם בין נציגי ארגון המתמחים "מרשם" למשרד הבריאות על קיצור התורנויות בעשרה בתי חולים בפריפריה ובשניים במרכז כבר ב-2022, ובמתווה כולל שיארך ארבע שנים ויכלול גם את המקצועות הכירורגיים. יוזכר בהקשר זה שכ-2500 מתמחים לרפואה הגישו (7.10) מכתב התפטרות מאוחד למשרד הבריאות, לאחר שמאבקם לקיצור התורנויות מול משרדי הבריאות והכלכלה לא הניב את התוצאות הרצויות מבחינתם. לאור העובדה שמשרד הבריאות אינו מוגדר כמעסיק של מרבית המתמחים, דובר דאז בצעד הצהרתי, ומהלך דומה נפסל בעבר בבית הדין הארצי, בטענה כי מדובר בשביתה בלתי חוקית. ברם, חלק מהמתמחים מימשו כאמור גם הגשת מכתבי התפטרות פורמליים, במקביל להמשך המחאה הציבורית-תקשורתית.


המחאה האחרונה צברה תאוצה לאחר שהמתמחים סירבו לקבל את המתווה שגובש בין משרדי האוצר, הכלכלה והבריאות. לפיו, התורנויות תקוצרנה באופן הדרגתי במהלך חמש שנים מ-26 שעות ל-18 שעות, אך באופן שיחול תחילה רק על 10 בתי חולים בפריפריה, ותוך החרגת מקצועות הכירורגיה, ההרדמה והטיפול הנמרץ. לטענת המתמחים, העובדה כי המתווה יחול בשלב הראשון רק על 10% מהמתמחים, וללא מכסות קבועות ברורות להרחבת תחולתו בהמשך על שאר סוגי המתמחים, מעקרת מתוכן את המאמץ לקיצור שעות התורנויות. בפורום הרופאים המתמחים של ההסתדרות הרפואית אף הזהירו שקיצור התורנויות ללא מתן תוספת תקציבית וכוח אדם יוביל לפגיעה בזכויות המתמחים, למשל דרך דרישה להגדלת מכסת התורנויות המבוצעות בסופי השבוע או באמצעות הארכה אפשרית של תקופת ההתמחות.


הסוגייה מעוררת בין היתר שאלות במישור משפט העבודה הקיבוצי וזכות השביתה, אך אתמקד בנושא שעות עבודה ומנוחה. המתווה החדש הגיע על רקע סירוב שרת הכלכלה לחתום על ההיתר שמאפשר להעסיק מתחמים ברפואה מעבר למגבלת ההעסקה היומית שבחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951. הפרקטיקה עוגנה מסורתית בהסכמים קיבוציים, במסגרתה נהגה הארכת משך התורנות ל-36 שעות, אך היא קוצרה ל-26 שעות בהסכם קיבוצי משנת 2000. מאבק ציבורי שהובילו המתמחים ב-2011 הוביל לחתימה דאז על הסכם הבנות בין המתמחים למשרד האוצר ולהסתדרות הרפואית, שהגביל שעות עבודתם ל-26 שעות ול-6 תורנויות בחודש. זאת, לאחר שניסיון התפטרות המוני שלהם נחסם בצו מניעה של בית-הדין הארצי לעבודה, ועתירה נגדו שהוגשה לבג"ץ נתקלה בביקורת ערה מהשופטים. בג"ץ דחה עתירות דומות שהוגשו לאחר מכן, והפנה את המתמחים לבית-הדין הארצי. בהקשר זה, בית-הדין האזורי בתל-אביב פסק ב-2014 שככלל, הסדר העבודה בן ה-26 שעות הוא מידתי וסביר בהיעדר הוכחה לחלופות אחרות מצד העותרים. אולם, נפסק שהיעדר שעות המנוחה כלל אינו מידתי וסביר ומפר את חוק שעות עבודה ומנוחה. משכך, הוחלט שיינתן למתמחים לפחות שעתיים מנוחה ב-26 שעות משמרת.


מדובר בסוגיה מורכבת, הדורשת איזון עדין בין צורכי מערכת הבריאות וכמות המתמחים המוגבלת מחד גיסא, לבין הרצון לייצר הסדר מידתי שיגשים את התכליות החברתיות של חוק שעות עבודה ומנוחה, וימנע שימוש במתמחים כאמצעי לכסות על הפערים במערכת. למרות שבישראל נעשו בשנים האחרונות החרגות מסוימות בתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדים במשק, למשל על עובדי סיעוד בפרשת גלוטן, וקיימות אוכלוסיות המוחרגות באופן אינהרנטי מהחוק כגון חיילים ושוטרים, דומני שלא ניתן לראות במגמה שכזו הכרח להחרגות דומות עבור מתמחים ברפואה. זאת, בפרט כאשר המגמה בעולם הרפואה צועדת לכיוון קיצור שעות ההתמחות, בדומה לנעשה בעולם בחקיקה או בפרקטיקה, וכאשר קיימת בעייתיות מבנית בתפיסה לפיה בשל הפער הכלכלי, מוצדק "לנצל" את המתמחים ולא להוסיף תקנים. באשר לשיקול הרפואי, השאלה אם הסדר תורנות ארוך של מתמחים מתחייב מאופי התפקיד נתונה במחלוקת מומחים. אך ניכר שניתן לבצע צעדים לקיצור מסוים של תורנויות ההתמחות אשר יאפשרו להגן בצורה טובה יותר על זכויות המתמחים כעובדים, כפי שההסכמות המתגבשות מייצגות. ייתכן שהדבר ידרוש לשקול בהמשך התאמות נוספות באופן ההעסקה של מתמחים ורופאים, למשל השתתפות של רופאים בתורנויות, לצורך הכללה רחבה יותר של המתמחים במסגרת ההגנות של חוק שעות עבודה ומנוחה על מתכונת ההעסקה היומית. כך או כך, ההסכמות הנוכחיות משקפות הגנה טובה יותר על זכויות המתמחים, באופן הנדרש בראייתי.


המאבק להעלאת שכר המינימום

לאחרונה חלה התקדמות בשיחות בין האוצר, ההסתדרות והמעסיקים על העלאת שכר המינימום החודשי במשק מ-5300 ₪ ל-6000 ₪ במספר פעימות. במסגרת ההסכם המתגבש נדרשה ההסתדרות להסכים להקפאת שכר עד סוף 2022 במגזר הציבורי, ובתמורה לכך היא דורשת את העלאת שכר המינימום כאמור. אולם, ההסתדרות דורשת הסכמה דומה מצד הסתדרות המורים וההסתדרות הרפואית, במהלך שנתקל עד כה בהתנגדות יו"ר הסתדרות המורים. מדובר במהלך שהשפעתו חורגת מגדרי תשלום השכר גרידא, שישליך למשל על קצבאות השלמת הכנסה לקשישים בהיותן צמודות למחצית משכר המינימום.


חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 קבע מאז 1997 ששכר המינימום החודשי יעמוד על 47.5% מהשכר הממוצע במשק. לאחר שהשכר עודכן מספר פעמים, אף אוטומטית, העדכון האוטומטי הוקפא בין השנים 2002 ל-2005 באופן שנתי, החל מחוק ההסדרים משנת 2002. רק בשנת 2005, וביתר שאת משנת 2011, עודכן שכר המינימום וגדל בהתאם ל-19.28 ₪ לשעה ולבסוף ל-29.12 ₪ לשעה בשנת 2017 לאחר מספר פעימות, סכום העומד בתוקף עד היום.


המאבק משקף דילמה בין הרצון להתאים את השכר במשק לעליית המחירים לצרכן בשנים האחרונות, לבין החשש שהעלאתו תגרור פיטורים לאור טענות לפגיעה ברווחיות החברות. לכך גם נכנסות השפעות מגפת הקורונה על שוק התעסוקה בישראל ומחוצה לה, שכללו עלייה באבטלה במשק הישראלי לצד הטיה של המדדים בדבר כוח הקנייה במשק כתוצאה מהמגפה. זאת, כיוון שאופי הצריכה השתנה, למשל דרך מעבר לעבודה מהבית, צמצום חופשות ושינוי הרגלי קנייה של הישראלים.


נתונים כלכליים שמשקפים את נרמול כוח הקנייה מראים שישראל נמצאת ב"מקום טוב באמצע" במדינות ה-OECD באשר לשכר המינימום. מרבית המדינות הללו העלו (ולו באופן חלקי) את שכר המינימום גם בתקופת משבר הקורונה, בין אם אקטיבית או באמצעות אי-ביטול העדכון האוטומטי בשכר. לטעמי, מוצדק לעשות כן בישראל, לאחר שהמדינה נמנעה מהתאמת שכר המינימום לשכר הממוצע במשק ב-4 השנים האחרונות, כדי להגן בצורה טובה יותר על זכויות העובדים הזוטרים במשק ולהתאים את סטנדרט החיים המשתנה לרמת החיים הנאותה כיום.


התקדמות במו"מ על היוזמה להעלאת גיל הפרישה לנשים

לאחרונה הגיעו חברות כנסת מהקואליציה להסכמות עם נציגי משרד האוצר על שיפורים במתווה המתגבש להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65, לקראת ההצבעה עליו בכנסת. במסגרת ההסכמות החדשות, הוסכם שנשים שנפלטות ממעגל התעסוקה בגילאי 60-57 ומעוניינות בהסבה מקצועית, יקבלו דמי קיום למשך חמישה חודשים במקרים שבהם המדינה לא תספק להן הכשרה במרחק סביר ממקום מגוריהן. בנוסף, הוסכם שנשים שנפלטות משוק התעסוקה לפני גיל 62 ומיצו זכאותן במסלולים החלופיים, תקבלנה מענק "טרום פרישה" שיפחת בהדרגתיות, ויהווה רשת ביטחון כללית שלא תהא תלויה במיצוי אבטלה והכשרה עד גיל 60. מנגד, נציגי האוצר סירבו להצעת חברות הכנסת מהקואליציה להורדת גיל הפרישה ל-64.


לקראת אישור הרפורמה פורסם סקר מקיף שבוצע באמצעות מכון דיאלוג, שמצא שרק כרבע מהנשים העובדות ונמצאות לקראת גיל הפרישה סבורות שהרפורמה לטובתן, ואחוז נשים דומה מתכננות לפרוש בגיל 65 לאחר יישום הרפורמה. מנגד, מעל מחציתן סבורות שהרפורמה לרעתן.


קידום הרפורמה עד כה עורר מחלוקת בין התומכים בה בשל העלייה המתמשכת בתוחלת החיים, לבין החשש מפגיעה בנשים מוחלשות, והעובדה שהרפורמה מועברת במלואה במסגרת חוק ההסדרים. המתנגדים רואים בכך פוטנציאל להעמקת אי-השוויון בין גברים לנשים ולפגיעה בביטחון הסוציאלי של הנשים המבוגרות, כשההעלאה לא תגביר באופן משמעותי את חסכונן הפנסיוני. לטעמי, בדומה לנעשה בעולם, עדכון גיל הפרישה לנשים הוא מתבקש כל עוד נשמרת ההגנה על הנשים המוחלשות - מהלך שעשוי להתממש בעקבות התיקונים המבוצעים ברפורמה.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי) ביום 26.1.22 אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2021. במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב את

מעבר להעסקת עובדות זרות בתחום הסיעוד דרך קבלני כח אדם בשבוע האחרון דנה ועדה בין-משרדית מיוחדת לנושא עובדות זרות ועובדים זרים, שהקימה שרת הפנים איילת שקד, באפשרות לשינוי אופן ההעסקה של עובדות זרות בענף

הצבעות עובדי חברת "אמזון" למען התארגנות בארגון עובדים בשבוע האחרון קבעה המועצה הלאומית ליחסי עבודה בארה"ב (NLRB) – הגוף שאחראי על אכיפת דיני העבודה הקיבוציים בארה"ב – כי יש לערוך הצבעה מחדש בנוגע להתא

תגיות