עדכון שבועי 14/01/21: חיסונים, שביתות ומודעות דרושים מפלות

חיסונים, שביתות עובדים ומה שביניהם

לאחר שאיימו בשביתה, המורות והמורים יחזרו ללמד בצורה פרונטלית בבתי הספר (לאחר הסגר) וזאת בזכות הקדימות שקיבלו לחיסונים. ביום ראשון האחרון יצא לדרך מבצע "חוזרים לחיים בחינוך" במסגרתו משרד החינוך מקדם חיסונים עבור עובדי הוראה. סאגת החיסונים עבור עובדות הוראה הפכה לסאגה פוליטית במיוחד בשבועיים האחרונים ופוליטיקאים רבים השתמשו בה במה שנראה כמו ניסיון להשיג הון פוליטי. כך למשל ראש עיריית ת"א ומועמד לכנסת, רון חולדאי, החליט לתת עדיפות למורות בעיר תל-אביב וביום אחד העירייה חיסנה את רוב עובדי ההוראה.

אבל המורות הן לא היחידות שהשתמשו בכלי השביתה, או ליתר דיוק איום בשביתה, בשביל לקבל קדימות בתור לחיסונים. באתר גלובס דווח ביום שני האחרון כי בהסתדרות פנו למנכ"לי משרדי הבריאות והעבודה ולפרויקטור הקורונה בקריאה לתת עדיפות לעובדי רשתות המזון במבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה. לפנייה זאת של ההסתדרות הצטרפו וועד עובדי יינות ביתן ו-וועד עובדי מגה שביקשו להכריז על סכסוך עבודה ואיימו שאם לא יענו לבקשותיהם הם ישביתו את הסניפים.

נשאלת השאלה איזו לגיטימציה יש להשתמש בכלי השביתה בשביל לקבל קדימות בתור לחיסונים. הזכות לשבות נחשבת לאחת מזכויות היסוד של העובדים בישראל, כך לפי מספר פסיקות ביהמ"ש בין היתר בבג"ץ 1074/93 שם עומד השופט ד' לוין על ההבדל בין השביתות השונות והלגיטימיות שלהם. ככלל, שביתה כנגד הריבון אינה לגיטימית, כפי שנקבע באותו מקרה: "השביתה הפוליטית הטהורה, המכוונת כנגד הריבון לא במעמדו כמעביד, אלא כמי שמופקד על קביעת מדיניות כלכלית כוללת שאינה מקובלת על ציבור עובדים, הסובר כי מדיניות כזו תצר צעדיהם ותפגע ביכולתם להתמודד עם קביעת זכויותיהם כעובדים. זוהי שביתה הנחשבת לא לגיטימית, באשר היא מבקשת לערער את סמכותו של הריבון לקבוע מדיניות כלכלית בראייה רחבה של טובת הציבור".

עולה השאלה האם במקרה שלנו מדובר בשביתה לגיטימית או בשביתה פוליטית או מעין פוליטית. מחד, ניתן לטעון שמדובר בניצול כוח ארגוני כדי להשפיע על סדר עדיפויות שהריבון קובע ועל כן היא אינה לגיטימית. מאידך, לא ניתן להתעלם מהטענה שהדרישה להתחסן מגיע מעובדות ועובדים הנמצאים במגע יומיומי עם הציבור הרחב ועל כן מדובר בתנאי עובדה רלוונטיים – בריאות וסביבת עבודה בטוחה. אך היכן עובר הגבול? האם נקבל מצב בו עובדי חברת החשמל או הנמלים ישבתו אם לא יקבלו קדימות לחיסונים?

הפליה במודעות תעסוקה – ללא מוגבלות רפואית – וללא בושה

באתר וואלה פורסם כי באתר של שירות התעסוקה מתפרסמות מודעות דרושים המפלות אנשים עם מוגבלות. לפי הכתבה, מעסיקים שונים מפרסמים מודעות דרושים באתר השירות ובין היתר מציינים דרישות לתפקיד כגון ניסיון קודם, חריצות ואחריות. לצד דרישות אלו, מציינים המעסיקים דרישות כגון "ללא מגבלות רפואיות" או "ללא מגבלה פיזית".

הכתבה התפרסמה בעקבות פנייה של הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בחודש יולי האחרון לשירות התעסוקה בדרישה להוריד את התנאים המפלים במודעות וחידוד הנהלים. לפי הכתבה, במענה לפנייה, כתב היועץ המשפטי של שירות התעסוקה ב-23 ביולי כי "השירות יפעל להכנת נוהל מיוחד לנושא ויפעל ביתר שאת על מנת להטמיע אותו בקרב העובדים. כמו כן, השרות יפעל לאלתר להסרת המודעות שיש בהן אפליה".

אולם, עיון באתר שירות התעסוקה בימים אלה מגלה כי עדיין ניתן למצוא תנאים מפלים במודעות דרושים שונות. כך למשל במודעה לתפקיד "אורז/ת" יש דרישות תפקיד של "ללא מגבלות רפואיות" ובשביל להיות ירקן/ית בסניף של יוחננוף בנתניה הדרישה היא להיות התפקיד ״ללא מוגבלות פיזית״. חיפוש של צמד המילים "ללא מגבלה" הניב לא פחות מ-1,533 משרות רלוונטיות.

מודעות אשר מציבות תנאי "ללא מוגבלות" מציבות תנאי מפלה בקבלה לעבודה, בניגוד לסעיף 8(א)(1) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998. פרק התעסוקה בחוק זה דומה ושואב עקרונות מחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988.

כבר בשנת 1997 פסק בית-הדין הארצי לעבודה כי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בחינת מועמדות של אדם לפי הקבוצה אליה הוא משתייך היא אפליה פסולה וכי "הדרך הנכונה היא לבחון את האדם עצמו ולא את תכונות הקבוצה לה הוא משתייך" (דב"ע נו/3-129).

בתגובת שירות התעסוקה שהובאה בכתבה נמסר שהם יפעלו לרענן את הנהלים ולשינוי הנוסחים כך שלא יפלו אך הוסיפו כי "לא בכל פעם שהמעסיק דורש בתנאי המשרה 'ללא מוגבלות פיזית' זו דרישה לא חוקית, כיוון שכמובן יש משרות שבאופיין הן פיזיות ודורשות יכולות פיזיות, ולכן צריך לבחון כל משרה אל מול האופי שלה והלגיטימיות של דרישותיה ולכן התהליך מורכב ורפטטיבי".

לדעתי, תנאי משרה "ללא מוגבלות פיזית" הוא תמיד מפלה משום שהוא מדיר את כלל האנשים עם מוגבלות ללא ההבחנה הרלוונטית המתבקשת בין סוגי מוגבלויות (פיזיות) שונות. הרי אדם עם מוגבלות פיזית בשמיעה יכול לבצע תפקידים שאדם עם מוגבלות פיזית שמתנייד באמצעות כסא גלגלים אינו יכול לבצע, למשל. על שירות התעסוקה לדרוש מהמעסיקים לחדד את דרישות התפקיד ללא שימוש בהתניות כוללניות.

החשיבות של תיקון מודעות הדרושים מתחדדת בשל המצב העגום של תעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות. בנתונים שפרסם מכון ברוקדייל לכבוד יום הזכויות לאנשים עם מוגבלות בחודש שעבר עולה שכיום חיים בישראל כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות, חצי מהם בגיל העבודה. שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה בשנת 2019 עומד על 53% בלבד, לעומת 80% ללא מוגבלות. נתונים אלה הם מהתקופה שלפני פרוץ מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי והתעסוקתי שנלווה אליה. בשבוע שעבר פרסמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחקר שערכה, לפיו אנשים עם מוגבלות נפגעו קשה במיוחד בתחום התעסוקה בתקופה זו (לאתר הנציבות).