ארכיון
  • Yarden Ivtzan

עדכון שבועי 07.12.2021

הצבעות עובדי חברת "אמזון" למען התארגנות בארגון עובדים

בשבוע האחרון קבעה המועצה הלאומית ליחסי עבודה בארה"ב (NLRB) – הגוף שאחראי על אכיפת דיני העבודה הקיבוציים בארה"ב – כי יש לערוך הצבעה מחדש בנוגע להתארגנות עובדי חברת "אמזון" במדינת אלבמה. זאת בתגובה לעתירה שהוגשה על ידי ארגון העובדים. בהצבעה הראשונה שנערכה 71 אחוזים מהעובדים הצביעו נגד ההתאגדות בארגון עובדים.


ההצבעה התקיימה בקלפיות, כאשר אחת מהקלפיות הוצבה במחסני החברה, דבר אשר מנוגד לחוקים הפדרליים בארה"ב הקובעים שההצבעה לא יכולה להתקיים במקום העבודה עצמו. על כן, הארגון טען שתוצאות ההצבעה פסולות. לטענת הארגון, עצם העובדה שהעובדים הצביעו במקום העבודה עצמו גרמה להם לחשש מפני המעסיק.


בארה"ב ישנם כללים מעטים מאוד אשר אינם מגבילים את המעסיק כאשר הוא מבקש להביע את דעתו כנגד ההתאגדות. זאת בניגוד לפסיקה בישראל בעניין פלאפון. בחברת "אמזון" קמו מצד המעסיק קמפיינים אגרסיביים ודורסניים נגד ההתארגנות של העובדים בארגון עובדים. ניתן להניח שהתנהגות המעסיק ויכולתו ליזום צעדים אקטיביים כנגד התארגנות העובדים באה לידי ביטוי בהצבעות של העובדים עצמם.



עבודה מרחוק: השינויים בשוק העבודה מאז מגפת הקורונה

מרבית החברות בישראל מאפשרות כיום עבודה מרחוק. עם זאת, מנתונים שעולים מסקר שנערך לאחרונה, עולה שחמישית מהמעסיקים מתכננים לשנות את המצב בקרוב. נראה שגם מקומות העבודה המאפשרים מודל עבודה היברידי, מגבילים את היקף העבודה מהבית ליום או יומיים בשבוע בלבד.


מהסקר עולה כי עובדים רבים היו שמחים להמשיך לעבוד מרחוק, ומבחינתם אף לעבוד מהבית בכל ימות השבוע. עובדים רבים מציינים שהעבודה מרחוק תורמת להם ותורמת לגמישות החברה. אולם, בניגוד לרצון העובדים, מהסקר עולה שרוב המעסיקים פחות אוהבים את המצב הקיים, ומרביתם מעדיפים לחזור למודל העבודה הרגיל – עבודה מהמשרד. לטענת מרבית החברות יש פגיעה משמעותית ביעילות העבודה; חוסר יכולת לנהל עובדים מרחוק; ואובדן של שליטה ופיקוח אצל המנהלים. בנוסף, המעסיקים מציינים שיקולים שנוגעים לטובת העובד ולא רק לטובתם כמעסיקים. למשל, חשש לניצול לרעה של העובדים, טשטוש בזמן בית/עבודה, פגיעה במעורבות שלהם בעבודה, קושי בזימון פגישות וקשיים להורים עם ילדים הנמצאים בבית.


כיום ניתן להבחין, אולי אפילו לצערם של המעסיקים, שלאחר שמגפת הקורונה כפתה עלינו עבודה מרחוק ושינויים רבים בהרגלי העבודה אליהם החברה התרגלה במשך שנים רבות, קשה עד כמעט בלתי אפשרי לחזור לאחור. העובדים התרגלו למצב מסוים, עד כדי מצב שמדובר בדרישה מצד עובדים בהגיעם למקום חדש – דרישה לחלק מימי העבודה מהבית.


עולה השאלה האם המעסיקים צריכים להתרגל לכך שזהו המצב וזו המציאות שקיימת היום בשנת 2021? כלומר האם עליהם לקבל את השינוי וליישמו בצורה המוצלחת ביותר? למשל, להמשיך עם עבודה מרחוק כאשר היא מוגבלת למספר ימים בשבוע.


נראה כי בהקשר זה ראוי לאפשר לשוק החופשי להתאים עצמו למציאות העכשווית. איזון נכון וראוי בין שיקולי המעסיק לבין טובת העובד, יכול לתמרץ הן מעסיקים והן עובדים לרצות ימי עבודה מהבית. אולי אף השינוי הראוי יכול להתבסס על מעבר ממודל עבודה המבוסס שעות עבודה למודל עבודה המבוסס תפוקה, ובכך עניין העבודה מרחוק יהיה קל יותר לשליטת המעסיק.



פלונטר החל"ת: תמונת מצב עדכנית של התעסוקה בישראל

נושא שמעסיק רבות את מדינת ישראל בעת ההתאוששות האיטית ממגפת הקורונה הוא מצב האבטלה ועצם העובדה שישראלים רבים לא חזרו לשוק העבודה. מנתונים שהתקבלו לאחרונה נראה כי כ-150 אלף משרות אינן מאוישות ושיעור האבטלה נותר גבוה. אנחנו נמצאים במצב בו המעסיקים מחפשים עובדים אך לעובדים רבים אין מוטיבציה לצאת ולעבוד. אפשר לראות מגוון תחומים בהם חוסר בעובדים בא לידי ביטוי בין אם בתחום המסעדנות או בתחום המפעלים השונים.


אמנם המצב היה ברור כאשר אנשים קיבלו דמי אבטלה בחל״ת ולכן הרבה מהם העדיפו להמשיך לקבל את תשלומי החל"ת ולא לחזור לעבוד. אך המצב נותר בעינו גם כיום כאשר הופסקו למרבית האנשים תשלומים אלה. נראה לכאורה כי ישנו חלק מהאוכלוסייה שאינו ממהר לשוב ולעבוד.


יתכן שהסיבה היא שהמקצוע שבו הם רוצים או יכולים לעסוק אינו זמין בעת הנוכחית, וייתכן שמגפת הקורונה הובילה לרצון ליצור שינוי בחייהם ולשנות את דפוס החשיבה המקובע על העבודה. נראה כי באופן כללי נוצר שינוי במוסמכות החברתיות, שהרי מאז מגפת הקורונה נראה לגיטימי יותר מצב בו במשך תקופה ארוכה אנשים אינם שבים לעבוד, דבר שלא היה מקובל בעבר.


במבט לאחור ניתן לבחון את אימוץ מודל החל"ת בישראל שיצר את המצב הקיים. ניתן לחשוב מה היה קורה במידה והיה מאומץ המודל הגרמני שאומץ ברוב מדינות אירופה, שהשאיר את העובדים כמועסקים ונתן למעסיקים סובסידיות שונות לתמרוץ שמירה על העובדים.


מאז משבר הקורונה חלו שינויים רבים בשוק העבודה: תחומי תעסוקה נסגרו ותחומים חדשים נפתחו; נדרשה הסבה והתאמה מקצועית שהמדינה נדרשת לסייע בהן; ונראה כי שוק העבודה עבר טרנספורמציה דיגיטלית ועוד. יש לנסות להתאים את שוק העבודה למציאות העכשווית, בעזרת קידום מדיניות מונעת אבטלה, התאמת העובדים לשוק העבודה שמשתנה, זאת על מנת לצמצם את אחוזי האבטלה בצורה היעילה ביותר.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי) ביום 26.1.22 אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2021. במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב את

מעבר להעסקת עובדות זרות בתחום הסיעוד דרך קבלני כח אדם בשבוע האחרון דנה ועדה בין-משרדית מיוחדת לנושא עובדות זרות ועובדים זרים, שהקימה שרת הפנים איילת שקד, באפשרות לשינוי אופן ההעסקה של עובדות זרות בענף

הצעת חוק בפינלנד: עובדים יוכלו לגלות את משכורת עמיתיהם; המטרה: צמצום אי-שוויון מגדרי חקיקה שמקדמת הממשלה בפינלנד צפויה לאפשר לעובדים לבדוק את נתוני השכר של עמיתיהם לעבודה, כדי לבדוק אם הם סובלים מהפלי

תגיות