עדכון שבועי 05.04.2022

הקמת איגוד עובדים ראשון ב"אמזון"

בשבוע שעבר נפל דבר במעצמת המסחר המקוון, "אמזון". בפעם הראשונה, הושג רוב בקרב עובדי אחד ממחסני החברה, המצדד בהקמת איגוד. זאת, לאחר מקרים רבים שבהם ניסיונות התאגדות מסוג זה באתרים שונים של החברה נכשלו. אמזון מצידה הגיבה להצבעה באכזבה, והוסיפה שתבחן אפשרות לערער על ההחלטה, בטענה שהמועצה הלאומית ליחסי עבודה בארה"ב התערבה בהליך באופן מופרז. ככל שההצבעה תאושר, תידרש אמזון לנהל משא ומתן קיבוצי עם נציגי האיגוד על תנאי העובדים בהיבטים שונים (בטיחות, בריאות, חופשות), וכן על מבנה השכר.

ההחלטה שהתקבלה להקמת האיגוד מהווה צעד משמעותי ביחסי העבודה בארה"ב בעת האחרונה. זאת, לאור היותה של אמזון המעסיק השני בגודלו במדינה, עם קרוב למיליון עובדים בארה"ב לבדה, וכן לאור הסיפורים שעולים מעת לעת בדבר תנאי ההעסקה הגרועים באתרי החברה. החלטה זו מגיעה בהמשך להצבעה נוספת שהתקיימה בתשעה בתי קפה של Starbucks, שגם בהם הוחלט על התאגדות. תמיכה בצעדים אלו הגיעה גם מנשיא ארה"ב עצמו, שאמר שלכל עובד צריכה להיות בחירה חופשית להצטרף לאיגוד.

זכות ההתאגדות מוכרת במדינות רבות בעולם כזכות יסוד, כאשר בארה"ב היא מהווה חלק מהתיקון הראשון לחוקה. זכות זו מאפשרת לעובדים להשמיע את קולם בפני המעסיק, להגשים מידה של דמוקרטיזציה במקום העבודה וכן לוודא שמירה על חוקי המגן מצד המעסיק. בארה"ב, שבה חוקי המגן הם מינימליים, ישנה חשיבות יתרה להקמת איגודי עובדים שינהלו משא ומתן להסכם קיבוצי של עובדי החברה.

למהלך ההתאגדות שבוצע קדמו מאבקים רבים, הן מצידה של אמזון שהתנגדה לכך והן מצד העובדים. אמזון הקימה אפילו מחלקה לנושאי עבודה שבשנת 2021 לבדה השקיעה 4.3 מיליון דולר במניעת התאגדויות בחברה. פעולות מסוג זה אינן חוקיות בישראל. פס"ד פלאפון כבר קבע שאסור למעסיק להיות מעורב בהליך ההתאגדות של עובדיו עד לכינון ארגון יציג. אולם, העונשים שנקבעו בגין הפרת הלכה זו היו עונשים כספיים, שייתכן שלחברות ענק אינם מפריעים במיוחד, והן יעדיפו לספוג את הקנס מאשר למצוא עצמן בוקר אחד עם ארגון עובדים שקם להן מול העיניים. יש לשקול בישראל צעדי אכיפה נוספים למול התערבות מעסיקים בהתאגדות עובדים, במיוחד לאור החשיבות הגדולה שיש להתאגדות כזו ומעמדה החוקתי.

הוכרז סכסוך עבודה בנמלי ישראל

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בנמלי חיפה ואשדוד, בתגובה להודעתה של שרת התחבורה מיכאלי על פתיחת שלושה רציפים נוספים לפריקת סחורה במפרץ ובאשדוד. הודעתה של השרה באה על רקע "הפקק" שנוצר בפריקת הסחורות ברציפים הפעילים, עיכוב שהוביל בסופו של דבר להעלאת יוקר המחיה בעת האחרונה. ההסתדרות טענה שמדובר בצעד המנוגד להסכמים הקיבוציים, ובשל כך הכריזה על סכסוך העבודה.

העיכובים בפריקת הסחורה בנמלים מהווים סוגיה חמה בשיח הישראלי מזה תקופה, ומובילים ליצירת מתח רב בין ההסתדרות וועדי העובדים בנמלים לבין משרדי הממשלה השונים, ובראשם משרדי התחבורה והאוצר. על מנת לפתור בעיה זו הוחלט בעבר על פתיחתם של מספר רציפים בנמלים הקיימים שיופעלו באופן פרטי, צעד שלטענת רבים עשוי להפחית את העומס. ההסתדרות מצידה התנגדה ועודנה עומדת בהתנגדותה למהלך שכזה, שלטענתה יפגע במצב הקיים, ולכן יש צורך לנהל הליך מסודר עד לפתיחה של רציפים מסוג זה, הליך שטרם הושלם.

סכסוך העבודה עליו הוכרז מעורר שאלות בדין הישראלי, בשל האפשרות שיש בו מימד פוליטי לכאורה. על פי הפסיקה בבתי הדין לעבודה ובבג"ץ, שביתה שמופנית כנגד הריבון ולא כנגד המעסיק נחשבת עקרונית כשביתה פוליטית אסורה, כאשר שביתה כנגד צעדים של הריבון שיש להם השפעה על תנאי עבודה נחשבת לשביתה מעין פוליטית שמותרת אבל באופן מוגבל. בתי הדין לעבודה יצטרכו לתת את הדעת לשאלה אם המקרה הנוכחי נופל לגדר זה.

איגוד העובדים הסוציאליים מאיים בשביתה

איגוד העובדים הסוציאליים מאיים להכריז על סכסוך עבודה מיד לאחר חג הפסח, באם לא ייחתמו הסכמי השכר שהושגו לפני כשנתיים. הסכמים אלו הושגו בסיומה של שביתה כללית בת 17 יום שהתקיימה בשירותי הרווחה בישראל, ונועדו להביא לרפורמה במבנה השכר של העובדים הסוציאליים. יישומה של הרפורמה נדחה מכיוון שבאותה העת לא היה תקציב מדינה, וכן לאור אי היציבות הפוליטית.

כמו זכות ההתאגדות, גם זכות השביתה הוכרה כזכות יסוד, לפי חלק מהדעות אף זכות חוקתית (ראו למשל השופט לוין בפרשת בזק). השביתה נועדה לאפשר כלים אפקטיביים לארגון עובדים על מנת לנהל משא ומתן קיבוצי מול המעסיק. במקרה של העובדים הסוציאליים המצב אף חמור יותר, מכיוון שכבר נוהל משא ומתן שבמסגרתו הגיעו להסדרים מול המדינה, וכל שנשאר הוא לחתום על המסמך שיביא את ההסדר לידי מימוש. הצעדים בהם מאיים לנקוט איגוד העובדים נראים לגיטימיים, בייחוד לאור הכלים המוגבלים שיש בידיהם על מנת להביא למימוש ההסכם.

מקרה זה מעלה שוב לדיון את השאלה בדבר היחס שנותנת מדינת ישראל לשירותים החברתיים שלה בכלל, ובפרט לעובדים הסוציאליים. הכיצד ייתכן ששנתיים לאחר שכבר התקיימה שביתה והתנהל משא ומתן שבו הגיעו לסיכומים, המדינה גוררת רגליים בחלק הסופי של התהליך ולא חותמת על ההסכם, ובכך עלולה להביא לשביתה נוספת שתפגע בחלשים ביותר בחברה.