top of page
ארכיון
Gefen Zabar

עדכון שבועי: 04/01/2022

קיצור שבוע העבודה לארבעה וחצי ימים בשבוע


איחוד האמירויות הופכת להיות המדינה הראשונה בעולם שבה עובדים ארבעה וחצי ימים בשבוע. ההחלטה שהתקבלה לפני שלושה שבועות תחול על כלל המגזר הציבורי לרבות מערכת החינוך ואוניברסיטאות ציבוריות או ממשלתיות. על אף שההחלטה לא מחייבת את המגזר הפרטי, חברות רבות כבר הודיעו על אימוצה וקיצור שבוע העבודה לעובדיהן. אולם, בחלק לא קטן מהן הוארכו שעות העבודה בימי העבודה שנותרו.


קיצור שעות העבודה הוא מגמה היסטורית, שהולכת ומתרחבת לאורך השנים. מיום עבודה בן 12 שעות בימי המהפכה התעשייתית ועבודה של שישה ימים בשבוע, שבוע העבודה הפורמלי הולך ומצטמצם במטרה לאזן בין העבודה לחיים האישיים. כל זאת מתוך הבנה שאיזון זה יועיל למדינה בטווח הארוך מבחינת איכות החיים והפריון לעובד ויפחית את התלות של העובדים במערכת הבריאות.


כפי שמצוין בכתבה, באירופה נבחנות ההשלכות של שבוע עבודה קצר ואף נערכים נסיונות לכך במדינות כמו איסלנד וספרד. גם מחוץ לאירופה דווח לאחרונה על יוזמות לקיצור שבוע הבא, למשל בניו זילנד. המהלך עתיד לשפר את האיזון בין פנאי ועבודה, להגביר את היעילות של העובדים ובכך את הפריון במשק, ואף לחסוך כסף למערכת הבריאות.


במסגרת ניסוי שנערך באיסלנד הוכח כי קיצור שבוע העבודה תורם לאיזון בין עבודה לחיים פרטיים ולא פוגע ביעילות העובדים. במייקרוסופט יפן קיצור השבוע אף הגביר את היעילות של העובדים ב40%.


מחקרים מצביעים שאחד היתרונות בלעבוד פחות שעות הוא הגברת היעילות של העובד. לדוגמא, במחקר מ2014 של אוניברסיטת סטנפורד הוצג כי יעילות העובד נפגעת לאחר שהוא עובד יותר מ50 שעות בשבוע. מחקרים נוספים מצביעים על פגיעה ביעילות לאחר 35 שעות עבודה בשבוע. צעד שמתכתב עם צמצום שבוע העבודה בצרפת ל35 שעות שבועיות.


גם בישראל חברות החלו לאמץ את מודל קיצור שבוע העבודה וישנן חברות שמנסות למשוך עובדים בעזרת יום חופש כל שבוע שני. נראה שהמודל ימשך ויטיב בייחוד עם הורים בכלל ואימהות בפרט שמתקשים לשלב עבודה עם החיים האישיים ומטלות הבית והילדים. מחקרים אף מצביעים שקיצור שעות העבודה יסייע לנשים אלו לשמור על עבודתן.


רפורמות בחינוך: שכר דיפרנציאלי למורים?


כיום, שכר המורים משולם לפי ותק ואחוז משרה. ככל שהמורה יותר ותיק כך אחוז המשרה שלו עולה בנוסף לשכרו. שכר המורים הממוצע הוא 13,380, שכר שגבוה ב15% מהשכר הממוצע במשק. אולם שכר זה מתחלק בצורה לא שווה כשמורה ותיק מרוויח קרוב ל-20,000 שח ואילו מורה מתחיל מרוויח בממוצע 5287 שח, הפרש של יותר מ250%.

בעיה נוספת, לטענת משרד האוצר, היא הכלים הדלים שיש למנהל בית הספר שלא יכול לנהל בעזרת שיטת "המקל והגזר" ואין לו יכולת לתגמל בתור מנהל את העובדים הטובים שלו ולתמרץ הצטיינות.

בעיה נוספת היא גיוס מורים טובים במקצועות מבוקשים כמו מתמטיקה ומקצועות מדעיים. המודל הנוכחי מקשה על משיכת מורים מצטיינים, שכן לאלו ייקח שנים רבות להגיע למשכורת מכובדת.

בכדי להתגבר על קשיים אלו הציע השבוע משרד האוצר לבנות את הסכמי השכר הבאים למורים לפי מנגנון של שכר דיפרנציאלי שישולם בשני מנגנונים מקבילים – לפי הצטיינות בעבודה ולפי תחומי לימוד (כך שהשכר יהיה גבוה יותר בתחומים שבהם יש חוסר במורים כמו מתמטיקה ומדעים). לפי משרד האוצר במתכונת זו יהיה קל יותר לגייס מורים איכותיים והפער ישקף הצטיינות ולא ותק.


יו"ר ארגון המורים הודיע שיילחם ברפורמה. לטענתו, הרפורמה תסווג מורים לפי "דרג א' ב' וג' " ותפלה במקום בו אין מקום לאפליה. היו"ר סבור כי ייווצרו עויינות ומרמור בחדרי המורים אצל מורים שלא מלמדים את המקצועות המדעיים. התשלום העודף למקצועות המדעיים הוא אמירה עקיפה שהם חשובים מהמקצועות האחרים, דבר שלא בהכרח נכון ערכית או משקף את המציאות. נראה כי בנוסף עולה קושי בהערכת האפקטיביות של המורים והצטיינותם. קושי זה נובע מקשת רחבה של תפקידים שעליהם למלא שאינם באים לידי ביטוי בציונים, כמו למשל חינוך לערכים וחיזוק התלמידים החלשים. קושי נוסף עולה מהציפיות של גורמים רבים כלפי המורה, כמו הורים תלמידים מנהל צוות פדגוגי משרד החינוך וכו'. ציפיות גורמים אלו עלולות להיות מנוגדות זו לזו.


חלק מהמורים אולי יסכימו לרפורמה בתנאי שלא תפגע במורים הקיימים, ובתנאי שהתוספת הדיפרנציאלית תהיה על פי קריטריונים אובייקטיבים הנתונים מראש לידיעת המורה. החשש הוא שאם הדבר יהיה נתון לשיקול דעת של מנהל אזי התוספת הדיפרנציאלית תינתן לפי קשרים ו"מי שהמנהל חפץ ביקרו".



הרפורמה בחקלאות: הורדת מכסים שתפגע בעובדי החקלאות


במשרד האוצר הודיעו לאחרונה שיורידו מכסים על פירות וירקות בכדי להוזיל את יוקר המחייה בישראל ולעודד את התחרות בתחום. אולם, כתוצאה מהמהלך החקלאים טענו כי הורדת המכסים תפגע בסופו של דבר בעובדים מוחלשים מהפריפריה ויש לנקוט בגישת "עניי עירך קודמים" ולשמור את העבודות בארץ ולא להעבירן לארצות אחרות. כאות מחאה מנכ"ל פרי הגליל מאיים לפטר כ-100 עובדים.


השר עודד פורר הגיב וטען שאין הצדקה לפיטורים כעת, שכן המכסים יופחתו באופן הדרגתי בשביל לאפשר לחקלאים ולעובדיהם למצוא אפיקי עבודה אחרים או להתייעל.


נראה כי למרות הרצון לשמור על עבודתם של העוסקים בענף החקלאות, לא ניתן להתעלם מהעובדה שפתיחת השוק לתחרות מחו״ל צפויה לחסוך לכל משפחה כ-840 ש״ח לפחות בשנה ולהוזיל את יוקר המחייה.


ענפים לא יעילים או לא תחרותיים נוספים נכחדו מהארץ ומהעולם לאורך ההיסטוריה כמו ענף הטקסטיל שעבר למדינות מתפתחות וכן מקצועות כמו תופרי נעליים ויורי אפונים שנעלמו מהעולן. נראה כי הפתרון הראוי במקרה זה הוא להציע לעובדים אלו חלופות והכשרות מקצועיות. בכלל זה חלופות בתחום החקלאות בגידולים שבהם לישראל יש יתרון כמו כרמים ופירות הדר. פתרון נוסף הוא בהכשרות מקצועיות למקצועות אחרים בהם יש חוסר בשוק. במידה שהעובדים מבוגרים, ניתן להציע להם סיוע רווחתי או כלכלי כלשהו, דבר שנראה פתרון עדיף על פני מניעת הרפורמה.

188 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


תגיות
bottom of page