ארכיון
  • noabaum

עדכון שבועי: 02/11/2021-09/11/2021

תקרית בשידור חי

במהלך שידור תוכנית "העולם הבוקר" בחדשות 13 ביום רביעי שעבר, נערך באולפן דיון סביב הסוואת צלקות של בני נוער באמצעות קעקועים. באולפן ישבה נפגעת תקיפה מינית שהגיעה לדבר על הטראומה שחוותה. רותם ישראל שהגישה לצד דני רופ את התוכנית שאלה אותו במהלך האייטם אם יש לו קעקועים, והוא בתגובה התרומם ושאל האם להראות אותם, תוך כדי נגיעה באבזם החגורה שלו. רופ לא הוריד את מכנסיו, אך המבוכה באולפן בקרב שלוש הנשים – רותם המגישה ושתי המרואיינות, הייתה ניכרת.


האירוע שהתפשט תוך דקות ברשתות החברתיות עורר סערה רבה. רשת 13, המעסיקה, שהתוכנית שודרה במסגרת לוח התוכניות שלה, בחרה להשעות את רופ משידורים חיים והגיבה בחריפות שהאירוע היה בלתי הולם וטופל בהתאם. בהמשך פורסם שגם הרצאה של רופ לקציני משטרה בוטלה, כך שניתן לומר שהאירוע משפיע באופן ישיר על עיסוקו של המגיש. דני רופ עצמו הגיב להתרחשות בביקורת ואמר: "אנחנו איבדנו את זה, אנחנו לא נוכל בסוף לא לצחוק, לא לדבר בחופשיות."


נשאלה השאלה האם האירוע יכול להיחשב כהטרדה מינית לפי ס' 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית. לפי סעיף זה, הטרדה מינית הינה "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית". ניתן לטעון כי אכן האירוע היה מבזה, אבל פרשנות הסעיף כמתאים למקרה היא בעיניי מרחיבה מדי. מחד רופ שאל את רותם ישראל האם היא רוצה לראות את קעקועיו (שלא קיימים), אבל מאידך ניתן לטעון שלא מדובר במידה המגיעה לרף הנדרש בסעיף שכן קשה לקבוע באופן מובהק לפי דעתי שההתייחסות המבזה הייתה ביחס למינה. עם זאת, ביקורת נרחבת ברשת טענה שהוא השפיל את ישראל וייתכן שפרשנות מסוימת כן תראה זאת כמעשה בלתי הולם העולה לכדי הטרדה מינית לפי לשון הסעיף, ולכן בהחלט יש כאן מקום לדיון. העובדה שככל הנראה רופ לא היה מתנהג באותה צורה אילו השאלה הופנתה אליו על ידי גבר, יכולה לתמוך בכך שההתייחסות למנחה שלצידו כן היתה קשורה למינה.


סוגייה נוספת היא האם רשת 13 החמירה יתר על המידה בסנקציה כלפי המגיש עקב ההד הציבורי שהתעורר. השעייתו משידור חי והתגובות הקשות פוגעות בו כלכלית, וכפי שהצגתי, מעשהו היה בלתי הולם אך ככל הנראה לא מתהווה לכדי הטרדה מינית. עם זאת, המעסיקה יכולה לטעון שההתבטאות שלו פגעה בתדמיתה, ולכן יש הצדקה לסנקציה מחמירה.


על כן, נשאלת השאלה מה נדרש מהמעסיק לבצע במסגרת הפררוגטיבה שלו, במסגרת הציפייה מהמעסיק לדאוג לאווירה בטוחה ומוגנת במקום העבודה. לפי ס' 2(א)(3) לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק) המעסיק "ידרוש מכל ממונה ומכל עובד שלו להימנע מהטרדה מינית ומהתנכלות כלפי כל אדם במסגרת יחסי עבודה ולנקוט כל אמצעי למניעת מעשים כאמור." בנוסף, ס' 7(א)(1) קובע שמעסיק צריך לנקוט אמצעים סבירים למניעת הטרדה מינית והתנכלות. בע"ע 39841-11-20 פלונית נ' אלמוני קובעת הנשיא וירט ליבנה כי "היקף החובה המוטלת על המעסיק נגזרת מהנסיבות הקונקרטיות ואופיו הספציפי של מקום העבודה... דהיינו מדובר במבחן נורמטיבי אובייקטיבי של סבירות, ולכן משמעותו הקונקרטית משתנה מעניין לעניין בהתאם לנסיבותיו." בעניין ע"ע 64261-10-18 פלונית נ' חברת אלמונית נאמר "במקרים מסויימים ובשים לב להערכה בדבר קיומו של סיכון להתרחשות מעשה הטרדה מינית או להישנותו – עשויים להתחייב צעדי מנע נוספים קונקרטיים." לכן, נראה כי הפסיקה מתיישבת עם דרך פעולתה של המעסיקה רשת 13 שהשעתה את רופ משידורים חיים. גם אם מעשהו לא מתגבש להטרדה, ניתן להחיל ציפיות דומות מכוח היקש. אופן הטיפול מדגיש כמה המעסיקה מתייחסת בחומרה להתנהגות לא הולמת מסוג זה, ולא עוברת לסדר היום, זאת על מנת להרתיע מפני התנהגויות דומות בעתיד.


הכרה בנפגעי תאונות עבודה בעקבות משבר הקורונה

השבוע פורסמו שני סיפורים המבטאים תופעה שכנראה תפגוש עוד רבות את המוסד לביטוח לאומי ואת בית הדין לעבודה – פגיעות בעבודה כתוצאה ממגפת הקורונה. המקרה הראשון מתאר סייעת לאחות בבית החולים רמב"ם, שעבדה במחלקה הפנימית של בית החולים ובפרוץ מגפת הקורונה הועברה למחלקה הייעודית לטיפול בנגיף. הסייעת טוענת כי המראות הקשים איתם נאלצה להתמודד במחלקת הקורונה בתקופות השיא של המגפה גרמו לה לטראומה נפשית קשה. בתביעתה ציינה את מקרי המוות הרבים של המטופלים שלה איתם נאלצה להתמודד, וסיפרה שמאז יש לה סיוטים בלילה וקושי לתפקד. לכן, היא תובעת הכרה בתאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי.


אופי העבודה של הסייעת לאחות בבית חולים הינו מטבעו כזה הדורש התמודדות עם מקרי מוות, שכן זה חלק אינהרנטי מאופי בית החולים. נשאלת השאלה האם ריבוי של מקרי מוות, כפי שאירע במחלקות הקורונה בבתי החולים בעיצומה של המגפה, מתגבש לכדי "תאונת עבודה" שעלולה להוביל לנזק נפשי.

מקרה נוסף בהקשר דומה הוא בלש משטרה שהוכר כנפגע עבודה לאחר שנדבק בקורונה כשעצר חשוד בפלילים. הבלש הצהיר שעשה כל שביכולתו כדי להגן על עצמו מסכנת ההידבקות בנגיף, ולא יכול היה לדעת שהחשוד אותו עצר חולה. הבלש סבל מתסמיני פוסט-קורונה חמורים למעלה מעשרה חודשים אחרי שהחלים והמוסד לביטוח לאומי קיבל את תביעתו והכיר בו כנפגע תאונת עבודה.


לא ידוע כיצד הוכיח הבלש שנדבק דווקא מהעצור, שכן המגפה משתוללת ואדם יכול להידבק בכל מקום, ודאי במקומות עבודה שמאלצים את העובד למגע ממושך עם קהל. לפי הסיפא של ס' 83 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים." סעיף זה מעמיד במקום בעייתי את האירוע, שכן הקורונה איננה גורם חיצוני הנראה לעין, ולא ברור כיצד הוכיח הבלש שהשפעת העבודה על האירוע היא הייתה המרכזית ולא אולי מקום הומה אחר בו נכח ויכול היה להידבק, שכן ההידבקות בנגיף יכולה לקרות בכל מקום. יש לציין שקורונה לא מוכרת כמחלת מקצוע לפי התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה).


ועדת השרים לחקיקה אישרה "רשת ביטחון לעצמאים"

ביום ראשון האחרון אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 שיזם ח"כ אביר קארה ממפלגת ימינה יחד עם חברי כנסת נוספים.


התוכנית כוללת שני מסלולים שונים: הראשון נקרא "עצמאי כמו שכיר", ומשמעותו העלאת תשלומי דמי ביטוח לאומי של עצמאים ב-1.77%, כאשר בתמורה הם יהיו זכאים לדמי אבטלה בדיוק כמו שכירים. המסלול כולל תקופת אכשרה של 24 חודשים (תקופה בה העצמאיים יצטרכו להפקיד דמי ביטוח לאומי לפני שיהיו זכאיים לדמי האבטלה). יש לציין כי הזכאות לדמי האבטלה היא רק במקרה של סגירה של העסק.


המסלול השני הוא "רשת ביטחון" ובמסגרתו העצמאים ישלמו 1% פחות למוסד לביטוח לאומי, והסכום יעבור לקרן הפנסיה שלהם. העצמאי יוכל למשוך עד שליש מהסכום שהופקד במקרים שונים. ככל שהעצמאי לא ימשוך את הכספים הם ימשיכו להצטבר והוא יוכל למשוך אותם בצאתו לפנסיה.


בישראל למעלה משש מאות אלף עסקים עצמאים בישראל. התוכנית החדשה מהווה בשורה של ממש עבור אותה אוכלוסייה, שרבים ממנה נפגעו כלכלית ועסקית בצורה משמעותית במשבר הקורונה. בנוסף, היא מעודדת יזמות וחדשנות ותאפשר לעובדים המעוניינים להקים עסק וחוששים מההשלכה הכלכלית לעשות את הצעד בידיעה שישנה רשת ביטחון תחתיו.


בדברי ההסבר להצעת החוק מדגישים חברי הכנסת את העובדה שלעובדים עצמאים הסדרים חלקיים בלבד כשרבים מהם מפלים אותם לרעה. מטרת תיקון החוק הינה להשוות את מצב העצמאיים לשכירים הן בנוגע להפקדות הסוציאליות והן בנוגע להגנות הסוציאליות הנוגעות לביטוח הלאומי כמו דמי אבטלה.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי) ביום 26.1.22 אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2021. במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב את

מעבר להעסקת עובדות זרות בתחום הסיעוד דרך קבלני כח אדם בשבוע האחרון דנה ועדה בין-משרדית מיוחדת לנושא עובדות זרות ועובדים זרים, שהקימה שרת הפנים איילת שקד, באפשרות לשינוי אופן ההעסקה של עובדות זרות בענף

הצבעות עובדי חברת "אמזון" למען התארגנות בארגון עובדים בשבוע האחרון קבעה המועצה הלאומית ליחסי עבודה בארה"ב (NLRB) – הגוף שאחראי על אכיפת דיני העבודה הקיבוציים בארה"ב – כי יש לערוך הצבעה מחדש בנוגע להתא

תגיות