ארכיון
  • עומר לובטון-גרנות

מאמר דעה: הסדרת מעמד שליחי וולט ועובדי כלכלת החלטורה

חברות כלכלת החלטורה העולמיות צוברות תאוצה ונראה כי משבר הקורונה הפך עבור חלקן להזדמנות אדירה – מסגר לסגר כוחה של חברת החלטורה הגדולה בישראל, חברת המשלוחים Wolt, עולה. כאשר מחפשות המסעדות פתרונות משלוחים נוחים והלקוחות מבקשים ליהנות משפע קולינרי הרי שהשליח, המחבר ביניהם, הופך אט אט מתפקיד זמני או השלמת הכנסה למקור פרנסה מרכזי. חברת Wolt הוקמה ב-2014 בפינלנד, נכנסה לישראל ב-2018 ומפעילה כיום 4,000 ישראלים המשמשים כשליחיה. סליחה, לא שליחיה, אלא פשוט שליחים. Wolt היא רק פלטפורמה שמתווכחת בין השליח למסעדה, כך לדבריהם.

מודל ההעסקה בחברת Wolt, כמו בחברות חלטורה אחרות, מציע גמישות, חופש והכנסה גבוהה ביחס לתנאי הקבלה הנדרשים ולכן מושך צעירים רבים וכן אחרים שנפלטו ממעגל העבודה. מוכן ללבוש חולצה כחולה ויש לך זוג אופניים? אתה מתאים לתפקיד. ברוך הבא לחלטורה.

השליחים ב-Wolt מוגדרים על-ידי החברה כעצמאים. שליח שלא מעוניין לפתוח עסק עצמאי מועסק ע״י חברת קבלן, אשר מומלצת לו ע״י Wolt, בתמורה ל-3-5% משכרו. לפי שיטת ההעסקה השליחים לא זכאים לתנאים סוציאליים בסיסיים ובחודשים האחרונים מצטברות עוד ועוד עדויות כנגד תנאי העסקתם [ראו למשל: כאן, כאן, כאן וכאן] עד שבחודש אוגוסט גולן חזנוביץ, שליח בחברה, הגיש בקשה לתביעה ייצוגית כנגד Wolt על סך 24 מיליון ש״ח בבקשה להכיר בשליחים כעובדים ובזכאותם לזכויות הנובעות מכך [חזנוביץ נ׳ וואלט]. במאמר זה אדון בשאלת מעמד שליחי Wolt והאם הם אכן צריכים להיחשב ״עובדים״.

הביקורת סביב מודל ההעסקה הנ״ל אינה נחלתה של ישראל בלבד. במספר מדינות, בכלל זה בשוויץ ובאנגליה, נקבע כי נהגי Uber הם עובדי החברה ולא עצמאיים כיוון שהחברה שולטת במחירים, במסלול וכו׳. התיקים במדינות רבות עדיין תלויים ועומדים בערעורים. בספרד נפסק כי שליחי מזון של חברת Deliveroo הם עובדים. בקליפורניה מונהגת המדיניות המתקדמת ביותר ובתחילת 2020 נכנס לתוקף החוק AB5 הקובע מבחן מצטבר המבדיל בין עובדים לעצמאיים. המבחן מתבסס על פסיקת ביהמ״ש העליון במדינה [ראו: Dynamex Operations v. Superior Court (2018) 4 Cal. 5th 903.] ומטיל את הנטל על המעסיק להוכיח כי העובד הינו עצמאי. המבחן מבקש לבדוק שהעצמאי הוא מי שחופשי משליטת המעסיק, מי שמעניק שירות לחברה אשר חורג מליבת העשייה שלה וכן אם הוא עוסק במקצועו בשגרה. קליפורניה היא מדינה קריטית עבור החברות. 9% מהנסיעות העולמיות של Uber מתבצעות במדינה ו-21% מהנסיעות של מקבילתה Lyft. יתכן וזה מסביר מדוע חברות החלטורה פתחו במאבק חריף כנגד החוק, יזמו משאל-עם אודות מודל ההעסקה ולצורך קידומו השקיעו כבר מעל ל-189 מיליון דולר. החברות מבקשות להחריג את הנהגים מהחוק כך שימשיכו לפעול כעצמאיים.

ב-Wolt, השליחים נמצאים תחת פיקוח בעזרת האפליקציה הקובעת את המשלוחים והזמנים שיש לעמוד בהם. השליח לא יכול לתכנן מסלול נסיעה או לשלוט בכמות המשלוחים, ובמקרה של תקלות או עיכובים עליו לעדכן את החברה וזו תעדכן את הלקוח. מעבר לשליטה בסדר היום, החברה מנחה את השליח כיצד להתנהג במטרה לעצב אופי שירות אחיד בין כלל השליחים. בנוסף, על השליח לבצע את המשלוח באופן אישי ואין הוא יכול להעסיק עובד מטעמו או להעביר את זכויותיו לאחר. התשלום לשליח מתבצע לפי שעה או לפי כמות המשלוחים לצד תוספות על בסיס מרחק. התשלום השעתי אינו ברירת המחדל והוא מתבצע במקרים חריגים יחסית לפי שריון משמרות המתאפשר אחת לשבוע או בהתאם למכסות הנקבעות ע״י החברה. ההתקשרות בין Wolt לשליחיה מבוצעת בחוזה אחיד אשר עליו האחרונים לא יכולים להגיב או להציע שינויים [ראו חזנוביץ, פס׳ 27-51].

מודל העסקת השליחים והשלכותיו מעלה בפנינו את השאלה הנצחית של דיני עבודה: מיהו עובד. המבחן שנקבע בפסיקה הינו מבחן מעורב, שבמרכזו מבחן השתלבות בעל שני פנים – חיובי ושלילי [פס״ד בירגר]. בפן החיובי הרי שהשליח משתלב ב-Wolt ושליחותו בלתי נפרדת מליבת פעילות החברה, אלמלא השליח אין לחברה קיום [פס״ד אדמון]. בבחינת הפן השלילי, נבדוק האם לשליח יש מאפיינים של עסק עצמאי [פס״ד טריינין]. ראשית, שליחים רבים מעידים כי הם עובדים ב-Wolt בלבד, כך העיד חזנוביץ בתובענה הייצוגית [ראו חזנוביץ, פס׳ 88], ומעבר לכך, הם מחויבים לקיים את המשלוח בכוחות עצמם. בנוסף, עלינו לקחת בחשבון כי השליח הבודד אינו פועל עצמאית ומעניק שירות לחברה, אלא הוא חלק ממכלול של אלפי שליחים הפועלים יחדיו במילוי המשימה המרכזית של Wolt. ניתן להסתייג ולומר כי אכן יש מאפיינים השונים מעובד ״רגיל״, כמו למשל שהשליחים בוחרים מתי לעבוד ובאיזה היקף וכן כי אין מניעה שהשליח יפעיל את עסקו מעבר לפעילותו בחברה. אולם ספק אם מאפיין זה משנה את התמונה הכללית שאינה מצביעה על קיום עסק עצמאי של ממש.

נראה שגם המבחנים הנוספים תומכים בטענה כי בין החברה לשליח מתקיימים יחסי עובד-מעביד. מבחינת הקשר האישי הרי שהשליח חייב לבצע את העבודה בעצמו. כמו כן, השליח נמצא בכפיפות ותחת פיקוח החברה דרך האפליקציה. ב-Wolt יש ״מנהל מערך שליחים״ אשר מופקד על הקשר מול השליחים [ראו חזנוביץ, פס׳ 94]. בנוגע לאספקת כלי העבודה הרי שהשליח מקבל ציוד וטכנולוגיה שרק בעזרתם יכול לבצע את עבודתו. כלי התחבורה אשר בעזרתו מרבית השליחים מתניידים אינו מסחרי ולרוב מדובר באופניים או קורקינט, כלים יומיומיים וברי-השגה. בחינת בלעדיות הקשר והתלות הכלכלית משתנה ממקרה למקרה אך חזנוביץ למשל מגלה כי עבודתו ב-Wolt היא פרנסתו העיקרית. מחקרים אמריקאים מגלים שבקרב גילאי 34-18, 55% ציינו שעבודת חלטורה היא מקור תעסוקתם העיקרי. בנוסף, שיטת ההעסקה אינם גלויה למסעדה או ללקוח ואין הם מפרידים בין השליח לחברה. גם בפרסומי הגיוס קוראים ״להצטרף לצוות השליחים של וולט!״. כלומר, הצגת מעמד השליח כלפי צד שלישי אינו מגלה כי מדובר במודל שאינו יחסי עובד-מעביד.

כיוון שמדובר במודל העסקה צומח הרי שהפתרון מצוי ביצירת מבחן ברור שישלול את התמריץ של Wolt ודומותיה להתנהל ולהעסיק באופן הזה. התובענה הייצוגית עשויה להיות נקודת מפנה חשובה ולהביא לתיקון באופן שיפצה את העובדים הנוכחיים וכן יכריע באופן עקרוני בשאלה כיצד מיישמים את מבחני ״מיהו עובד״ במקרים דומים. יחד עם זאת, זמן רב יעבור עד שנגיע להכרעה הסופית, כולל הערעורים הצפויים. גם כשנגיע, הרי שחברות נוספות עשויות לעשות שינויים במודל ההעסקה או הפעלת העובדים באופן שיסייע להן לטעון כי הפסיקה לא תחול עליהן. לאור זאת, נדרשת פעולה של המחוקק שתעגן מבחנים עדכניים אשר מסוגלים להתמודד עם התפתחויות בשוק העבודה. ניתן לבחון עיגון של המבחנים אשר נקבעו בפסיקה הישראלית או לאמץ מבחנים אחרים, כמו המבחן שנקבע בקליפורניה. מודלים חדשים להעסקה ימשיכו לצוץ אך רק מבחן רחב ומקיף, אשר יתכן וצריך לכלול סייגים לגבי מקצועות או ענפים מסויימים, יוכל להתמודד עם התופעה לאורך זמן ולספק וודאות לציבור העובדים. מודל התעסוקה הנוכחי מסכן אלפים ומבקש מהם להמיר את הביטחון הסוציאלי והגנות דיני העבודה בתמורה לרווח סביר. בימים בהם אופי העבודה משתנה והעתיד הכלכלי והתעסוקתי של צעירים רבים לוט בערפל על המדינה לפעול באופן אקטיבי בכדי להבטיח את ההגנות הסוציאליות הבסיסיות ביותר.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מאמר דעה: הצעה לחיזוק ההגנה על חושפי שחיתויות

תופעת השחיתות הינה תופעה שכיחה ושלילית אשר פוגעת בשלטון החוק וביציבות החברתית. השחיתות מכרסמת בערכי הנאמנות והסולידריות מבחינה תרבותית וחינוכית, וגורמת לשחיקת המוטיבציה של הפרט לתרום לחברה. עובדים בשי

מאמר דעה: מפעלים "מוגנים" לאנשים עם מוגבלות – תוכנית שיקומית או מקום תעסוקה?

בחודש מאי האחרון פורסם בעיתון הארץ שכ-14 אלף אנשים עם מוגבלויות, אשר הועסקו במפעלים מוגנים שהושבתו בשל הקורונה, אינם מקבלים מהמדינה דמי אבטלה או כל פיצוי על הפסקת עבודתם – ונותרו ללא אמצעי קיום. הסיבה

מאמר דעה: מלגות על פעילות התנדבותית כ״עבודה״?

בישראל מפורסמות מידי שנה מאות מלגות המיועדות לסטודנטים הלומדים באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה [ראו למשל: כאן, כאן וכאן]. מלגות אלו ניתנות על-ידי קרנות שונות במטרה לעזור לסטודנטים במימון שכר הלימוד ו/או המ

תגיות