ארכיון
  • noarubin1

הערת פסיקה: סירוב לעבודה נוספת כהפרת חובת תום לב של ארגון עובדים?


לאחרונה נתן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את החלטתו בעניין ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה – איגוד התחבורה. בית הדין קיבל את בקשתה של חברת ארקיע לצו מניעה אשר יורה לעובדים, הטייסים, להפסיק ב"עיצומים" ולהשתבץ לטיסות שמטרתן הבאת בדיקות אנטיגן מסיאול לישראל. בין היתר דן בית הדין בשאלה האם אכן בעיצומים עסקינן, ומשכך האם מדובר בשביתה על משמעויותיה המשפטיות השונות. זאת בנסיבות שבהן אין מדובר בשביתה מלאה, ואף לא בהאטת קצב העבודה, כי אם בסירוב לדרישה להשתבץ לטיסות שאינן טיסות שבשגרה אלא מהוות דרישה נוספת מהטייסים שאינה חלק מחובותיהם לפי ההסכם הקיבוצי.


בית הדין הגיע למסקנה שאכן מדובר בעיצומים, הדגיש שעיצומים יכולים להיות גם "עבודה לפי הספר", ומשלא הוכרזה שביתה על ידי הארגון היציג וגם מדובר בתקופת התחייבות שקט תעשייתי, הרי מדובר בשביתה שלא-כדין ויש לתת צו מניעה כדרישת ארקיע. בהחלטה על מתן צו המניעה בית הדין אף שם דגש משמעותי על הפגיעה הפוטנציאלית הנרחבת בציבור לאור התפשטותו של זן האומיקרון. לבסוף הדגיש בית הדין כי דרישה מצד ועד העובדים לוויתורים במו״מ קיבוצי מצד המעסיק כתנאי להשתבצות הטייסים בטיסות ההובלה הינה חסרת תום לב.


במסגרת הערת פסיקה זו אתמקד בשאלה אם פעולתם של הטייסים מהווה שביתה. אטען שמסקנת בית הדין לפיה מדובר בעיצומים מסוג עבודה "לפי הספר" שגויה. בהמשך לכך, אטען שסירובם המתואם של הטייסים להיענות לדרישות ארקיע, דהיינו אי-השתבצותם לטיסות הנוספות, אינו לוקה בחוסר תום לב, גם אם נעשה עבור הגשמת מטרות קיבוציות.


בפסק דינו משנת 1978, קבע בית המשפט העליון כי "מן המפורסמות הוא, שכוחו העיקרי של איגוד מקצועי של עובדים הוא באפשרות להפעיל נשק של שביתה מלאה או חלקית או לשבש בדרך אחרת (למשל על-ידי עבודה "לפי הספר") את מהלך העבודה התקין" (אופק נ' שר הפנים). פסק דין זה צוטט מאז פעמים רבות, תוך קביעה כי "כל הפרעה מתואמת ומאורגנת למהלך העבודה התקין תיחשב לשביתה, ובגדר זה גם באה השביתה האיטלקית הידועה, שבה מחליטים עובדים כאיש אחד להאט את קצב העבודה או שהם מחליטים לעבוד "לפי הספר" (באנגלית: Work-to-rule) (רכבת ישראל בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה).

בפסק הדין הנוכחי, בית הדין קבע כי "בשים לב לצו השעה, שעה שטייסי ארקיע נדרשים לשתף פעולה עם החברה לשם הבאת בדיקות אנטיגן הדרושות לשם שמירה על בריאות הציבור והמשך פעילות תקינה של המשק, בשיאו של גל הקורונה הנוכחי בו מצויה כעת מדינת ישראל, מצופה היה מהמשיבים לשתף פעולה עם החברה, ולא לנצל שעה זו לשם השגת הישגים כלכליים במישור הקיבוצי. בנסיבות שכאלה, החלטה לעבוד "לפי הספר" מהווה עיצומים.״


ניתוח זה מעלה שני קשיים. ראשית, נדמה שמדובר ביישום לא מדויק של הגדרת העבודה "לפי הספר". המקרים בהם נעשה שימוש בהגדרה זו הוא כאשר העובדים חורגים מאופן עבודתם הרגיל. משמע, עובדים באופן צמוד למה שהם מחויבים לו לפי החוזה. לרוב, מתבטא הדבר בכך שהם מפסיקים לעשות פעולות שבשגרה הם כן עושים. למשל, ככל שבשגרה הם פועלים בצורה קצת מהירה יותר או לוקחים קצת יותר משימות ממה שהם מחויבים בו, כאשר הם עובדים לפי הספר הם לא עושים פעולות אלה. מצב כזה שונה מענייננו. זאת, כיוון שבענייננו מדובר בדרישה לעבודה נוספת חד פעמית, שמבחינת הטייסים שונה מהותית מן הנדרש מהם בדרך כלל. כך, הם מציינים שבעוד שרוב הטיסות שלהן קצרות, פה מדובר בטיסה ארוכה במיוחד, בפרט מבחינת מספר הימים שהם יידרשו להישאר מחוץ לישראל והרחק מביתם. על כן, ניתן לטעון כי כלל אין מדובר בעבודה לפי הספר.


קושי שני שעולה לתפיסתי הוא בצימוד שמבצע בית הדין בין הגדרת העיצומים לבין המצב בו מצויה כעת מדינת ישראל, תחת משבר הקורונה. השאלה אם פעולה מסוימת מוגדרת ״שביתה״ נקבעת לפי הצעדים בהם נוקט הארגון. משמע, ככל שעובדים אינם מגיעים למקום העבודה כאשר הם מחוייבים בכך כחלק מפעולה ארגונית ייחשב הדבר לשביתה ללא תלות במצבו של המעסיק או הציבור. הקביעה כי מצופה היה מהמשיבים לשתף פעולה בעת שעת חירום יכולה לדעתי להיות רלוונטית לעניין שאלת הסעד, אך אין בה כדי להשפיע על הגדרת פעולת העובדים כעיצומים. על כן, ככל שאין מדובר בעיצומים, צו מניעה אינו אופציה.


הגם שנראה שסירוב הטייסים להשתבץ לטיסות אינו נכנס לגדר ״עבודה לפי הספר״ ניתן לטעון שכיוון שמדובר בפעולות מאורגנות ומתואמות של עובדים המכוונות ליצירת לחץ על המעסיק להיענות לדרישותיהם בעניין תנאי העבודה (גינסטלר נ' מדינת ישראל), אכן מדובר בעיצומים. במצב כזה, עולה השאלה האם אכן סעד של צו מניעה, כפי שניתן בענייננו, הוא הסעד המתאים.


בהמשך לקביעה שהמקרה הנדון הוא שביתה, בית הדין דן במספר הקשרים בתום לב. בית הדין קבע שהודאת יו"ר ארגון הטייסים כי רק היענות לדרישה כלשהי שנוגעת להסכם הקיבוצי תוביל את הטייסים להשתבץ לטיסות חורגת מחובת תום הלב החלה על הצדדים ליחסים קיבוציים. מעבר לכך, בית הדין קבע שבנסיבות העניין אפילו סירוב סתמי להשתבץ לטיסות, דהיינו לא כזה שעל רקע דרישה כלכלית, חורג מחובת תום הלב המוטלת על הצדדים ליחסי עבודה קיבוציים ואינו צעד מידתי, לאור הנזק שיהיה כרוך בסירוב כזה בתקופת הקורונה. בכך למעשה, בית הדין מניח כי סירוב עובדים להיענות לבקשות סבירות של המעסיק לעבודה נוספת, אם הדבר נעשה כדי להשיג מטרות קיבוציות, מהווה חוסר תום לב; ובנוסף מניח בית הדין כי חוסר תום הלב נובע גם ממצב החירום ומהנזק שייגרם לציבור בנקיטת פעולות אלה.


אין חולק כי הצדדים ליחסי העבודה מחויבים בחובת תום לב. חירות השביתה, הנובעת מהזכות החוקתית להתארגנות, אינה בלתי מוגבלת, בשים לב לנזקים שהיא גורמת למעסיק ולציבור. כך, מציינת השופטת ברק כי ארגון עובדים הנוהג בתום לב יביא בחשבון את האיזון הראוי בין גורמים אלה לצד אלה מכיר משפט העבודה גם בכך ששביתה נועדה להכאיב. באם ארגוני העובדים היו פוצחים בשביתה רק בזמן שהינו נוח עבור המעסיק, ככל הנראה יכולתם להשיג את מטרותיהם היתה מוגבלת. שהרי "מעצם הגדרתה גורמת השביתה לנזק. זוהי מטרתה" (אלישבע ברק, עקרון תום הלב במשפט העבודה); ו"גרימת נזק למעסיק היא לוז השביתה. לכן כל עוד העובדים מצייתים ל"כללי המשחק", הענקת זכות תביעה למעסיק בגין נזקיו תחתור תחת המוסד כולו" (רונן פרי, אחריות שובתים בגין נזקי צד ג').


לתפיסתי, קביעה קטגורית לפיה סירוב לביצוע עבודות ״אקסטרה״ במצב חירום כצעד להשגת מטרות קיבוציות מהווה חוסר תום לב הינה בעייתית. אם אכן כך ייקבע, למעסיקים תהיה חירות מוחלטת כמעט להוסיף דרישות ככל העולה על רוחם. כתמונת מראה לכך, משמעות הדבר היא הגבלה רחבה של זכות השביתה של העובדים, ופגיעה ביכולתם של העובדים לנקוט בצעדים שיכולים להיות אפקטיביים ובעלי השפעה רחבה.


לאור האמור, אני סבורה שבמתן הסעד הזמני שגה בית הדין פעמיים. ראשית, בקביעה הלא מדויקת שמדובר בשביתה מסוג עבודה לפי הספר. שנית, גם ככל שכן ייכנסו הפעולות תחת הגדרת השביתה, שגה הוא כשקבע שהעובדים פעלו בחוסר תום לב. לאור שני אלה, גם הסעד בו בחר בית הדין שגוי לדעתי. במקרה זה, היה על בית הדין לקבוע כי לא יינתן צו מניעה, וכי התוספת שדורש המעסיק מחייבת אותו בהיענות, או לכל הפחות דיון לגבי, דרישותיהם הקיבוציות של הטייסים.

63 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסק הדין סע"ש (אזורי ת"א) 14047-12-17 הרב שלמה רבינוביץ' - עיריית פתח תקווה (נבו 11.04.2022) עוסק ברב שזכה במכרז לשמש כרב הקהילתי של שכונתו ומשמש בתפקיד זה כ-20 שנים. הוא לא קיבל שכר וזכויות עבודה אחר

תגיות