ארכיון
  • azariyavezbakiyev

הערת פסיקה: ניידות כוח העבודה וזכויות ״ידועים בציבור״

ביום 8 לדצמבר 2020 אישר בית הדין הארצי לעבודה בעניין אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע״מ את פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת, בו חויבה המעסיקה לשלם פיצויי פיטורים לעובדת שהעתיקה את מגוריה ל״רגל נישואיה״ לפי סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים, אף שלא דובר בנישואים אלא בזוגיות עם ידוע בציבור.


סיפורה של העובדת, סילביה מזאווי, מגלם את סיפורם של לא מעט מאזרחי ישראל, כאשר מורכבותם של הסדרי מעמד אישי משליכה על תחומי החיים האחרים שלהם. מזאווי עבדה אצל המערערת עשר שנים בתור פקידה. שנה לאחר תחילת העבודה היא נישאה לבעלה הראשון, אך כעבור מספר חודשים נאלצה לברוח ממנו ולשהות במקלט לנשים מוכות. מאחר שהשניים היו בני דתות שונות ומאחר שבעלה סירב לשתף פעולה בהליך גירושין, לקח למזאווי כמעט תשע שנים להשתחרר מכבלי הנישואין ולרשום במשרד הפנים את מעמדה כגרושה. בזמן שניהלה את הליכי הגירושין, הכירה מזאווי את בן זוגה הנוכחי, עימו חתמה על הסכם ממון, ערכה טקס נישואים אזרחי, עם תכנון להינשא רשמית לאחר הסרת המניעה המשפטית, ועברה להתגורר בביתו, הרחק ממקום עבודתה. מזאווי הודיעה למעסיקה על התפטרותה כתוצאה של הנישואין האזרחיים והעתקת מקום מגוריה למקום מגורי בן זוגה, וביקשה לקבל תשלום פיצויי פיטורים לפי סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים. בקשתה סורבה בטענה שלנישואים אלה אין תוקף משפטי.


סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים קובע כי "לעניין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו – לרגל נישואיו – לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת...". לפי תקנה 12(א) לתקנות פיצויי פיטורים, רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי סעיף 8(1) לחוק, אם המרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם. כלומר, לא כל שינוי במקום המגורים יזכה בפיצויי פיטורים, אלא רק העתקת מקום מגורים מטעם שהמחוקק רואה כמוצדק או אף כזה שיש לעודד (מעבר עקב נישואים), וכאשר יש בנסיבות המעבר כדי להקשות על המשך יחסי העבודה ואולי אף להביא לכך שיהיו בלתי אפשריים.


הדיון בבית הדין הארצי לעבודה, האם הזכות לפיצויי פיטורים הקיימת למי שהעתיק את מגוריו ל"רגל נישואיו" חלה גם על מי שעשה זאת לרגל היותו "ידוע בציבור", התווה את גבולות הפתרונות האפשריים לפרשנות החקיקה. מצד אחד עמדה הפרשנות התכליתית הספציפית נוסח היועץ המשפטי לממשלה, אשר לפי הצעתו, האירועים המובילים להתפטרות המזכה בפיצויים יכולים להתארך בציר הזמן והעיקר שיסתיימו ברישום פורמלי במרשם הנישואין. מצד שני עמדה הפרשנות התכליתית הרחבה נוסח ההחלטה הסופית של בית הדין הארצי, כאשר תחת המונח "לרגל נישואיו" נכנס כל זוג "ידועים בציבור", בלי שבית הדין הארצי נותן כלים להגדרה או זיהוי של זוגות אלה בהיעדר סממנים פורמליים כמו רישום במרשם ציבורי. מבלי להיכנס לדיון אודות גבולות הפרשנות התכליתית, הרי לנקיטת עמדה לטובת הפרשנות הספציפית נוסח היועמ''ש או לטובת הפרשנות הרחבה נוסח החלטת בית הדין הארצי יש תוצאות מרחיקות לכת לגבי שוק העבודה בישראל. חוק פיצויי פיטורים, המעניק רשת ביטחון סוציאלי לעובד אשר איבד את מקום עבודתו מטעמים שאינם בשליטתו או מטעמים שנמצאו מוצדקים על ידי המחוקק, לצורך התארגנות למציאת מקום עבודה חדש, הוא חוק שמגן ישירות על תופעת הניידות בשוק העבודה ובכך דואג לקיומו של שוק עבודה איתן על-ידי תמיכה בעובדים. בית הדין הארצי, מפיו של השופט אילן סופר, בפרשנותו התכליתית הרחבה של החוק יוצא למעשה להגנתו של שוק העבודה. על חשיבות סוגיית הניידות, והקשר הישיר בין תמיכה במוביליות כוח העבודה לשוק העבודה, אפשר לראות במחקר על ניידות העובדים בין מעסיקים וצמיחת השכר משנת 2018. ממחקר זה עולה שבטווח הקצר לניידות, אפילו מרצון, יש השפעה שלילית על תוואי השכר, ובראייה המצטברת של חמש שנים, לניידות שלא מרצון יש גם השפעה שלילית על תוואי השכר בטווח הארוך, וזה בנוסף לעלויות מעבר, כספיות ולא כספיות.


בין זוגות שאינם יכולים להינשא על-פי חוקי מדינת ישראל נמצאים חסרי דת או מי שיהדותם מוטלת בספק, זוגות מעורבים מבחינה דתית, זוגות חד-מיניים, פסולי חיתון, מי שבית-הדין הרבני קבע כי אינם יכולים להינשא כדת משה וישראל, בגלל ממזרות, נישואין בין כהן לגרושה, נשים האסורות לבעלן ולבועלן עקב בגידה בבעלה וכו'. לאנשים אלה במסגרת קבוצת "ידועים בציבור" מצטרפים זוגות שבחרו לחיות חיי זוגיות מחוץ למסגרות הנישואין הפורמליות הקבועות על-פי דין בארץ. בהתאם לנתוני מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל משנת 2015, ההנחה היא כי היום בישראל יש מעל 100 אלף זוגות המוגדרים כידועים בציבור ושמספרם הולך וגדל. הוצאת מספר עובדים כה משמעותי ממעגל התמיכה הסוציאלי בהתאם לחוק פיצויי פיטורים משמעותה לפספס את האנשים האלה במקומות העבודה הנכונים בהתאם לכשרונם ויכולתם לטובת האילוצים המזדמנים לקבל את הצעת העבודה הראשונה שתתגלגל לידיהם.


מעניין לציין שטענת המקרו הזאת אודות רשת הגנה לניידות העובדים הושמעה על-ידי בית הדין הארצי, ולא על-ידי בעלי עניין שטענו בדיון, היועמ''ש, ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים. מצד שני, נשיאות הארגונים העסקיים התנגדה לפרשנות התכליתית הרחבה עקב העלויות הצפויות שייפלו עליהם. בעניין זה בית הדין ציין שלא מדובר בעלויות משמעותיות מאחר שרוב הסכום של פיצויי הפיטורים ממילא מופקד כיום לקרן פנסיה והמעסיק לא מקבל אותו בחזרה גם בנסיבות של התפטרות.


בפסק הדין נקבע כי הפרשנות הלשונית של המונח "לרגל נישואיו" אינה מהווה מחסום לפרשנות התכליתית של חוק פיצויי פיטורים. מבחינת פרשנות המונח, זוגות שאינם רשומים כנשואים במשרד הפנים זכאים לאותן זכויות וחובות כשל זוגות נשואים בדומה להסדרי חקיקה אחרים, כמו חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה. קשייו של המעבר של אדם הנקשר עם בן זוגו בקשר נישואים שווים לאדם הנקשר עם בן זוגו בקשר של ידועים בציבור. כולם יחוו קשיי קליטה במקום המגורים החדש, שחלק משמעותי מהם יהיה על רקע תעסוקתי הנוגע למציאת מקור פרנסה חדש. המחוקק התכוון להגן על כלל קבוצות העובדים הללו במעבר זה.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הערת פסיקה: מיהו המעסיק של עובדים פלסטינאים?

ביום 17.03.2021 נתן בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע החלטה בעניין תביעתו של זיאד אלרגוב, פועל בניין משטחי הרשות הפלסטינית, נגד חברת הבנייה נוח רפפורט (1990) בע''מ, לתשלום פיצויים בגין הזכויות המגיעות ל

הערת פסיקה: השפעת החיסונים בשוק העבודה

לפני שבועיים פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעניין סמכות מעסיק למנוע התייצבותו לעבודה של עובד שמסרב להתחסן מפני נגיף הקורונה וכן מסרב להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית באופן תדיר (סע"ש (ת"א) 42405-

תגיות