ארכיון
  • Harel Tzadok

הערת פסיקה: אכיפת תניית הגבלת עיסוק לאחר כישלון מהלך הרחבת פעילות עסקית

פסק-הדין בעניין מימרן – אלימלך דן בתביעות הדדיות בין בעל סוכנות תיווך וסוכנת לשעבר בסוכנותו, אשר פתחה פעילות תיווך מטעמו באזור חדש (קיסריה). בפסק-דין זה נדרש בית-הדין להכריע בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין אלימלך למימרן, וככל שייקבע כי אכן התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעסיק, בזכאותה של אלימלך לפיצוי בגין הימנעות מעריכת שימוע טרם פיטוריה ולזכויות שונות הנובעות ממעמד זה. כן נדרש בית-הדין להכריע בזכאותו של מימרן לחלק בעמלות התיווך ששולמו לאלימלך לאחר סיום עבודתה אצלו בהתאם להסכם ההתקשרות ביניהם.


בבסיס תביעת אלימלך לפיצוי בגין פגם בפיטוריה ניצבת טענתה בדבר קיומם של יחסי עובד-מעסיק בינה לבין מימרן, וזאת חרף שלילתם המפורשת בהסכם ההתקשרות ביניהם. בראי עמדת הפסיקה כי קיומם של יחסים אלו אינו נובע מהסכמת הצדדים, כי אם מבוסס על בחינה משפטית בהתאם למבחן המעורב, הגיע בית-הדין למסקנה בדבר קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין השניים. קביעה זו התבססה על התקיימות הצדדים השונים של מבחן ההשתלבות, המעידים כי אלימלך פעלה במסגרת העסק של מימרן וכי לא הייתה בעלת עסק עצמאי משלה. יצוין, כי למסקנה זו חיזוק משמעותי בכך שבמשך מרבית תקופת העסקתה בסוכנות לא החזיקה אלימלך ברישיון תיווך אשר מכוחו הייתה יכולה לעסוק במקצוע באופן עצמאי.


לצד זאת, נדרש בית-הדין להכריע בתביעת מימרן כנגד אלימלך לאכיפת תניה בהסכם ההתקשרות לפיה הוא זכאי לתשלום בסך 50% מעמלות התיווך בעסקאות שערכה אלימלך משך שנה וחצי ממועד סיום עבודתה אצלו. נוסח זה של התניה הוצע על-ידי אלימלך כתחליף לתנית אי-תחרות מוחלטת בה התנה מימרן את התקשרותו עימה. בית-הדין פסק כי בנסיבות העניין יש להגביל את תוקף התניה לחצי שנה בלבד, ולהחילה אך ביחס ללקוחות שגויסו לסוכנות בתקופת עבודתה של אלימלך. בנימוקיו להחלטתו בדבר אכיפת תניה זו באופן חלקי עמד בית-הדין על השקעתו של מימרן בפרסום העסק ובתפעולו, באשר הוא נטל על עצמו את כלל הסיכונים ביחס להצלחת הרחבת פעילות הסוכנות לקיסריה.


עם זאת, אני סבור שנימוקי בית-הדין לאכיפת תניית השיתוף בעמלות התיווך אינם ראויים בראי יישום הדין הנוהג בעניין זה על העובדות העולות מפסק-הדין. הנסיבות הנבחנות לשם אכיפת תנייה שמגבילה (גם אם בעקיפין) עיסוק הוגדרו בעניין צ'ק פוינט. בהתאם להלכה זו, על מנת שהגבלה תיחשב לגיטימית ואינה מנוגדת לתקנת הציבור, על המעסיק להראות שהיא נדרשת לשם הגנה על אחד מהאינטרסים הבאים: שמירה על סוד מסחרי; השקעת המעסיק בהכשרה מיוחדת; תמורה מיוחדת שניתנה עבור הגבלת העיסוק; או הפרת חובת תום-לב בידי העובד.


אף שאין חולק שלמימרן אינטרס לגיטימי להשיב את השקעתו בהרחבת פעילות הסוכנות לאזור קיסריה, אין בהפסקת עבודתה של אלימלך כדי לפגוע בהכרח בהשקעה זו – שהרי ביכולתו להמשיך בפעילות באזור זה באמצעות עובדים אחרים מטעמו. הכרה בהגבלת עיסוק מטעם זה תביא לאפקט מצנן על נכונות עובדים להישכר לשם פעילות עסקית חדשנית הדורשת השקעה מצד המעסיק, פן יוגבל עיסוקם ככל שיבקשו לנתק יחסיהם עם מעסיקם. אמנם, בענייננו נותקו יחסיהם לאחר חצי שנה בלבד באופן שהותיר את מימרן עם נכסי תיווך המרוחקים מאזור פעילותו השגרתי, אולם מדובר לטעמי בסיכון מהסוג שעל חברה לשקול בעת התרחבות לשווקים חדשים ואשר אין להטילו על כתפי העובדת.


זאת ועוד, לקוחות אשר התחייבו לסוכנות של מימרן בבלעדיות בתקופת עבודתה של אלימלך חתמו ממילא על התחייבות כלפי הסוכנות ולא כלפיה, ולכן חבים בתשלום דמי תיווך לסוכנות. כלומר, השקעה שביצע מימרן בפרסום נכסים ותסתיים במכירה בכל מקרה תניב דמי תיווך עבורו.


באופן דומה, איני סבור שהיה ראוי לשקול לחובתה של אלימלך את המוניטין שרכשה לעצמה בעת עבודתה בסוכנות, שכן בית-הדין עמד על מאמציה לאיתור נכסים עבור הסוכנות ועל היותה הגורם המרכזי אשר יצר את הקשר עם הלקוחות. אכן, אכיפת תניית אי-תחרות בעילת הפרת חובת תום הלב כלפי מעסיקו ראויה במקרים בהם יוכח כי עובד קידם עסק עצמאי בעודו מועסק בידי מעסיקו (עניין גירית). עם זאת, אין להרחיב קביעה זו לכל מקום בו בוחר הלקוח לפנות מיוזמתו לעובד לאחר סיום עבודתו, בשל קשר אישי או מומחיות ייחודית שרכש העובד בזמן עבודתו (עניין ורדי). בענייננו, בית-הדין עצמו קבע כי לא נראה שאלימלך נהגה בחוסר תום-לב שכזה כלפי מימרן ואף הדגיש את מקומה המרכזי באיתור הלקוחות וביחסים עימם, ולפיכך נראה שלא היה מקום לאכוף את תניית השיתוף מטעם של ״שימור לקוחות״ של מימרן.


לטעמי, אף לא היה מקום לשקול לחובתה של אלימלך את היעדר ניסיונה כטעם לאכיפת תניה זו, שכן בעניין צ'ק פוינט סויג הטעם לאכיפת תניית אי-תחרות המתבסס על הנאת העובד מהכשרה בידי המעסיק כך שלא יחול לעניין ניסיון שנרכש במהלך השוטף של העבודה. סייג זה הגביל את הבסיס לאכיפת תניית אי-תחרות למקרים בהם זכה העובד להכשרה שהמעסיק השקיע בה משאבים – תנאי שאינו מתקיים בענייננו שעה שמימרן לא טען להכשרה שכזו אלא ביסס טענותיו לכך שעצם רכישת הניסיון בידי אלימלך מצדיקה אכיפת התניה. ניתן אף להשוות בין ההכשרה שנהנתה ממנה אלימלך במהלך עבודתה בסוכנות להכשרה שעובר מתמחה במשפטים, אשר אין חולק כי אין בו להוות הכשרה מיוחדת המצדיקה אכיפת תנית אי-תחרות (ראו דוגמה מפי השופט אברהמי בעניין עמיצור ביצוע משימות בע"מ).

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הערת פסיקה: מיהו המעסיק של עובדים פלסטינאים?

ביום 17.03.2021 נתן בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע החלטה בעניין תביעתו של זיאד אלרגוב, פועל בניין משטחי הרשות הפלסטינית, נגד חברת הבנייה נוח רפפורט (1990) בע''מ, לתשלום פיצויים בגין הזכויות המגיעות ל

הערת פסיקה: השפעת החיסונים בשוק העבודה

לפני שבועיים פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעניין סמכות מעסיק למנוע התייצבותו לעבודה של עובד שמסרב להתחסן מפני נגיף הקורונה וכן מסרב להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית באופן תדיר (סע"ש (ת"א) 42405-

תגיות