ארכיון
  • Yarden Ivtzan

הערת פסיקה: האם שניים או אחד הם? מעסיקים לחוד או במשותף

פסק הדין סע"ש (ת"א) 30053-05-18‏ ‏ tekie okbazhi teklab‎ - דה בנדיקט בע"מ שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עסק בין השאר בסוגיית חילופי מעבידים. התובע, תושב אריתראה, הועסק כטבח בשתי מסעדות ברשת בנדיקט, "בוקר טוב הרצליה בע"מ" (להלן: בנדיקט הרצליה), ו"דה בנדיקט" (להלן: בנדיקט תל אביב).


התובע עבד במסעדת בנדיקט תל אביב החל ממרץ 2017 ועד לספטמבר 2017, דהיינו, משך זמן של כחצי שנה. לאחר מכן, בהפרש של עשרה ימים, החל העובד לעבוד בבנדיקט הרצליה, החל מספטמבר 2017 ועד לדצמבר 2017. לאחר כשלושה ימים בלבד מהפסקת עבודתו בהרצליה, חזר העובד לעבוד בבנדיקט תל אביב למספר ימים בודדים עד שהעסקתו הסתיימה בנסיבות שנויות במחלוקת בין הצדדים.


לטענת העובד, הוא פוטר סמוך להשלמת שנת עבודה מלאה בשתי המעסיקות, וזאת על מנת להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. הוא תבע גם מספר זכויות נוספות שלא שולמו לו, כמו דמי חגים, פדיון חופשה, הפקדות לפנסיה ועוד.


לטענת הנתבעות, שתי המסעדות הן ישויות משפטיות נפרדות, אשר מתנהלות כל אחת כמסעדה בפני עצמה, ועל כן לא התקיים רצף העסקה. בנוגע לאחריות הנתבעות, בית הדין פסק לטובת העובד והכיר בהעסקתן במשותף. התביעה לפיצויי פיטורים אמנם נדחתה שכן נקבע שהתובע התפטר ולא פוטר, אולם נפסקו לזכותו שורה של זכויות אחרות, ולגבי כולן הוטלה האחריות על שתי המעסיקות ביחד ולחוד.


בית הדין ציין כי אין ספק ששתי המסעדות הן אישיויות משפטיות נפרדות. בין השאר, לעובד הונפקו תלושי שכר נפרדים עבור כל תקופת העסקה. אך עם זאת, ניתן משקל רב לעובדה כי בתלוש השכר האחרון של העובד, מחודש ינואר 2018, שהופק על ידי בנדיקט תל אביב, וותק העובד לא אופס וכלל בתוכו את חודשי ההעסקה גם במסעדת בנדיקט הרצליה. מכאן שניתן להניח כי המעסיקה ראתה עצמה כמי שממשיכה את העסקתו הקודמת של העובד.


בנוסף ציין בית הדין את סמיכות הזמנים במעבר בין העבודות של העובד, של שישה ימים ושל עשרה ימים, אשר מחזקת את המסקנה כי שתי המסעדות הינן כמקום עבודה אחד. יתרה מכך, הרי שהעובד עשה את אותה העבודה בדיוק בשתי המסעדות ושכרו היה זהה. על כן, בית הדין קבע שיש לראות את הנתבעות כמקום עבודה אחד, שמקנה לעובד זכות לצבירת זכויות בגין מלוא תקופת עבודתו, תוך שמירה על רצף תעסוקתי.


לעניות דעתי, התוצאה של פסק הדין ראויה. עם זאת, ראוי שבתי הדין יבחנו במצבים כאלו את עומקם של הדברים, על מנת לוודא את טיב הקשר בין שני המעסיקים טרם הקביעה המשמעותית הזו אשר משפיעה רבות הן על העובד והן על המעסיקים השונים. בפסק הדין הנוכחי, בית הדין לא הבהיר בצורה ברורה מדוע ראוי להכיר בהם כמעסיקים יחד ולחוד ומהן העובדות אשר תומכות בכך.


הסוגייה נדונה על-ידי בית הדין הארצי בעניין רשת פיקאסו, שם נקבע כלל לפיו יש לראות עבודה בסניפים שונים של רשת כמקום עבודה אחד. הכלל מבוסס בין השאר על העובדה שהציבור, והעובדים עצמם, רואים את הסניפים של הרשת כעסק אחד. באותו מקרה בית הדין הוסיף וקבע כי גם אם כל סניף מנוהל על ידי חברה נפרדת, יש להגדיר את החברות כמעסיקים במשותף.


לדעתי יש לקדם הסדרה של הנושא בדרך של חקיקה, על מנת שהדברים יהיו קבועים ומובנים לשני הצדדים מראש, עוד לפני קיום מערכת יחסי העבודה ובאופן כזה שההסדרה תהיה חד משמעית. עד שתהיה חקיקה כזו, בתי הדין צריכים להסביר באילו נסיבות ועל סמך מה תקבע העסקה ביחד ולחוד. למשל, כבר נקבע שאם בשתי חברות בעלי המניות והמנהלים זהים, ניתן לראותן כמעסיקות במשותף (ראו עניין הלל לבנת).


במקרה של פסק הדין נשוא הערת פסיקה זו, דובר על שתי מסעדות בעלות שמות שונים ולא ברור מאליו שמדובר בסניפים של אותה הרשת. מפסק הדין עולה שהעד המרכזי מטעם שתי הנתבעות היה שותף ומנהל בשתיהן, כלומר ברור שיש ביניהן קשרים משמעותיים, אולם אלה לא חודדו בפסק הדין. כמו כן לא ברור מה היה הדין אם הבעלות וההנהלה של כל מסעדה היו נפרדות, כמו למשל במקרה של זכיינים עצמאיים שמפעילים סניפים שונים של אותו המותג.

87 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הפסיקה הקיימת מגדירה מיהו 'עובד' ע"פ קריטריונים ומבחנים מקובלים, וכל מי שאינו עובד נחשב כ'עצמאי' בעגה המקובלת. צורת ההעסקה 'עובד' התאימה את עצמה למציאות המשתנה של שוק העבודה, ונבנתה, לבנה על לבנה, בתו

פסק הדין סע"ש (אזורי ת"א) 14047-12-17 הרב שלמה רבינוביץ' - עיריית פתח תקווה (נבו 11.04.2022) עוסק ברב שזכה במכרז לשמש כרב הקהילתי של שכונתו ומשמש בתפקיד זה כ-20 שנים. הוא לא קיבל שכר וזכויות עבודה אחר

תגיות