ארכיון
  • hadas prizmant

הערת פסיקה: בית הדין הארצי התווה כללים לביצוע קיזוז שעות עבודה על פני כל תקופת העבודה

פסק הדין ע"ע (ארצי) 10341-12-20 לאוניד גל נ' סיסמופ טכנולוגיות בע"מ (פורסם בנבו, 22.11.2021) עוסק בעובד ששולמה לו תוספת שעות נוספות גלובלית, ובאופן ביצוע התחשבנות באשר לשעות עבודתו, תוך דיון בשאלה האם ניתן לערוך התחשבנות פנימית בלבד, מדי חודש כיחידה סגורה, או שניתן לערוך התחשבנות חיצונית, כזו שתתפרס על פני כל תקופת העבודה, תוך העברת יתרות מחודש לחודש.


המערער הינו מהנדס תוכנה, אשר עבד אצל המשיבה, חברה העוסקת בפיתוח מוצרים מתחום ההייטק. שכרו של המערער הורכב משכר יסוד בסך של 10,450 ₪ וכן מרכיב שכונה "שעות נוספות" בסך של 550 ₪. נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 חל על העסקתו של התובע. ערעורו של המערער עסק במספר נושאים (בין היתר, פיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורים, פיצוי בגין תלושי שכר פיקטיביים, ועוד), אך בית הדין הארצי דחה את הערעור בכל הרכיבים למעט רכיב השעות הנוספות הגלובליות.


המערער טען בערעורו כנגד עריכת "קיזוז פנימי", כלומר התחשבנות באשר לשעות העבודה, מידי חודש בחודשו כיחידה סגורה, ולא כחשבון "עובר ושב" המשתרע על פני כל תקופת העבודה, תוך העברת יתרות מחודש לחודש (מה שמכונה על ידי בית הדין הארצי כ"קיזוז חיצוני").


לעניין זה יוזכר, כי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 אוסר על תשלום "שכר כולל". למרות זאת, הפסיקה מתירה למעסיקים לשלם תשלום גלובלי עבור שעות נוספות, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים ובין היתר, יש לבחון אם גמול השעות הנוספות הגלובלי ששולם לעובד מבטא באופן סביר את היקף השעות הנוספות שהעובד עבד בהן (ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד נ' קנסטו (פורסם בנבו, 28.2.2017)). במסגרת פסק הדין בעניין ברד נפסק כי אם העובד עבד בממוצע שעות רבות יותר מהשעות ששולמו במסגרת גמול השעות הנוספות הגלובלי, הרי שעל מנת לא לקפח את העובד, העובד יהיה זכאי לתשלום בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, כלומר, תחשיב מדויק של גמול השעות הנוספות, בהפחתת הסכומים ששולמו במסגרת גמול השעות הנוספות הגלובלי. כמו כן, בע"ע (ארצי) 26020-01-19 בין הרים שירותי תיירות בע"מ נ' מנחם דגן (פורסם בנבו, 15.1.2020), הובהר כי כאשר גמול שעות נוספות גלובלי אינו עומד בתנאים שפורטו לכך בפסיקה, הוא יבוא "על חשבון" הזכות.


עוד יצוין כי בע"ע (ארצי) 52804-12-15 ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ (פורסם בנבו, 3.6.2018) דן בית הדין הארצי במקרה של עובד שקיבל בתלוש השכר תשלום בעד שכר בלבד, ללא גמול שעות נוספות גלובליות, וזאת למרות שהצדדים סברו בזמן אמת כי שכרו של העובד כלל תשלום עבור עבודה בשעות נוספות. מאחר שבין הצדדים לא נחתם הסכם לעניין תשלום שעות נוספות גלובליות, ומאחר שכאמור לעיל, חל איסור על תשלום שכר כולל לעובד, בית הדין דחה את טענת המעסיקה כי יש לבצע התחשבנות בין חודשי העסקה שונים, שבהם עבד העובד בחסר, ובין חודשים אחרים שבהם העובד עבד ביתר, שכן עריכת התחשבנות כזו מהווה עקיפה של הכללים שנקבעו לעניין תשלום שעות נוספות גלובליות. משכך, במקרה זה, התיר בית הדין לערוך קיזוז פנימי בלבד (בתוך אותו חודש).

בחזרה לפסק הדין בעניין לאוניד גל. בית הדין הארצי פסק, בשונה מפסק הדין בעניין ריין, כי יש להתחשב בחודשים שבהם העובד קיבל גמול גלובלי בסכום שנמוך מזכאותו לפי התחשיב, וגם בחודשים שבהם קיבל יותר מהזכאות על פי התחשיב. בית הדין פסק כי אין ליצור שיטה שלפיה נהנה העובד רק מהטוב שבשני ההסדרים. דהיינו, אין ללקט רק את החודשים שבהם קיבל העובד גמול גלובלי הנמוך מהזכאות (חודשי החסר) ולהתעלם מהחודשים שבהם קיבל העובד גמול גלובלי העולה על הזכאות על פי תחשיב אריתמטי. בית הדין הארצי אף איבחן במפורש את פסק דינו בעניין ריין, ופסק כי עניין ריין שונה משום שנידון בו מקרה שבו שולם לעובד שכר כולל, ללא הבחנה בתלוש השכר בין שכר עבור עבודה רגילה ובין השכר עבור עבודה בשעות נוספות. בעניין ריין הצדדים לא הסכימו מראש על הסדר גמול שעות נוספות גלובלי, אשר טמונה בו הגמשת יחידת הזמן לבחינת הזכאות לגמול שעות נוספות. גמול שעות נוספות גלובלי אמור להעניק ודאות ולחסוך את ההתחשבנות החודשית, ולכן הבחינה היא של ההסדר בכללותו ובאופן ממוצע לאורך זמן. במקרה כפי שהיה בעניין ריין, שבו לא הוסכם על הסדר גמול שעות נוספות כזה, ההתחשבנות נעשתה על בסיס יחידת חודש עבודה. לעומת זאת, בפסק הדין בעניין לאוניד גל, הצדדים הסכימו מראש על הסדר גמול שעות נוספות גלובלי, ועל כן, כך קבע בית הדין, ציפייתם הסבירה של הצדדים היתה שההתחשבנות לא תיעשה מדי חודש בחודשו אלא באופן גמיש.


לדעתי, פסק הדין בעניין ריין, כל עוד הוא נתפס כחל גם במקרים של תשלום שעות נוספות גלובליות, יצר מצב לא מאוזן לטובת העובד. זאת מאחר שמשמעותו היתה כי בחודשים בהם העובד ביצע שעות בחסר, שכרו לא הופחת בעת התחשבנות בדיעבד. הסיבה לכך היא שכאשר המעסיק המשיך לשלם לעובד את שכרו הרגיל גם בחודשים שבהם הוא לא השלים את מכסת השעות שלו, בית הדין פסק כי מדובר בהטבה שניתנה לעובד, וכי המעסיק אינו רשאי לדרוש את השבתה בדיעבד בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד (דב"ע (ארצי) נד/48-3 מזרה – ענת ימין, פורסם בנבו, 2.5.94). מנגד, כאשר גמול השעות הנוספות הגלובלי היה באופן עקבי נמוך מהשעות הנוספות שהעובד ביצע בפועל, הרי שהמעסיק נדרש לשלם לעובד תשלומים נוספים ולכן לא תמיד הוביל הסדר זה לחסכון כספי למעסיק, והוא נטה לטובת העובד באופן ברור.


פסק הדין בעניין לאוניד גל יצר איזון בכל הנוגע לעובדים ששולמה להם תוספת שעות נוספות גלובליות. כמו כן, ייתכן שפסק הדין יוביל לצמצום בתביעות המוגשות על ידי עובדים בדרישה לתשלום שעות נוספות, משום שהם יבחנו את כל תקופת ההעסקה שלהם ולא יתבעו רק תשלום בגין חודשים ספציפיים בהם קיבלו תשלום בחסר.


מצד שני – ונושא זה איננו ייחודי לפסק הדין בעניין לאוניד גל אלא מתעורר מהסדר השעות הנוספות הגלובלי עצמו – הסדר שעות נוספות גלובליות אינו חוסך ממעסיקים את הצורך לעקוב אחר כמות השעות הנוספות שביצעו עובדיהם.


בנוסף, ביצוע התחשבנות בדיעבד המשתרע על פני כל תקופת ההעסקה "מנתק" את המועד בו העובד עבד בשעות הנוספות מהמועד בו מתבצע התשלום, ובכך, ניתן לטעון כי הוא מחטיא את התכליות העומדות בבסיס חוק שעות עבודה ומנוחה (ראו: חני אופק-גנדלר, "'ענוחה' – בין עבודה למנוחה בעידן הדיגיטלי", עיוני משפט מ, 2017). מטרתו של חוק שעות עבודה ומנוחה הינה להרתיע מעסיקים מהעסקה בשעות נוספות באמצעות תשלום גבוה יותר, ולגרום לכך שהעסקה בשעות נוספות לא תשתלם למעסיק. כאשר מעסיק מבצע התחשבנות פעם בשנה, למשל, מתנתק הקשר המיידי בין מועד העבודה בשעות נוספות ובין התשלום שבא בעקבותיה.


בנוסף, מנגנון ההתחשבנות על פני כל תקופת העבודה, מייצר "אפס הרתעה" למעסיקים, אשר יודעים שככל שייתבעו, במקרה הגרוע ביותר תיערך התחשבנות מחודשת והם ישלמו את יתרת השעות הנוספות להן זכאי העובד, וזאת ללא פיצוי עונשי או קנס כלשהו.


כמו כן, לא אחת מועלות טענות כנגד היותו של רכיב שעות נוספות גלובלי פיקטיבי, ולעיתים אף נועד להפחית את גובה ההפקדות הפנסיוניות של העובד, ולא לתשלום אמיתי בגין עבודה בשעות נוספות.


קושי נוסף, שנובע מביצוע התחשבנות כזו, נעוץ במצבים בהם השתנה שכרו של העובד, ובמקרים כאלה, ייתכן כי ההתחשבנות תהפוך למורכבת יותר.

1,077 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסק הדין סע"ש (אזורי ת"א) 14047-12-17 הרב שלמה רבינוביץ' - עיריית פתח תקווה (נבו 11.04.2022) עוסק ברב שזכה במכרז לשמש כרב הקהילתי של שכונתו ומשמש בתפקיד זה כ-20 שנים. הוא לא קיבל שכר וזכויות עבודה אחר

תגיות