RSS Feed
ארכיון
תגיות

עדכון שבועי 25.1.2018

משיכת העתירה לבג"ץ על הגבלת זכות השביתה של עובדים במונופולים ממשלתיים: כפי שנדון מספר פעמים בבלוג זה , המדינה הגישה עתירה כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שאיפשר לעובדי חברת החשמל לשבות כנגד רפורמות מבניות. עתירה מקבילה הוגשה על-ידי יצרני חשמל פרטיים. במשרדי האוצר והאנרגיה העריכו כי אם העתירה לא תימשך, תיסוג ההסתדרות מהרפורמה שהתגבשה עמה במשק החשמל. היצרנים מצידם שיגרו מכתב לצוות המשא ומתן על הרפורמה, שבו הציעו להסיר את התנגדותם לרפורמה ולמשוך את עתירתם לבג''ץ תמורת תנאים שניתנו כתוספת לרפורמה. למרות זאת, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא למשוך את העתירה. פורסם כי הסיבה העיקרית היא הכרסום המתמשך ב'הלכת בזק', שהוצג על ידי היועץ המשפטי לממשלה. שאלת היקף זכות השביתה של עובדים במגזר הציבורי ה

Case note: broadening protection against gender discrimination

By Tsruya Sicron (third year law student, Hebrew University of Jerusalem) In a recent judgment in the case of M. Dizengoff & Co v. Naomi Moskowitz Skortzky, the Israeli National Labor Court addressed the legal limitations on questions employers may ask potential employees. Naomi Moskowitz Skortzky, a lawyer, a religious women, and a mother of two at the time, applied for a position with M. Dizengoff & Co., a company in the field of maritime insurance. Following two interviews, she was told by the CEO of the company, via e-mail, that despite having many of the qualifications necessary, the question remained if she could meet the demands of the job, having two children to raise. Even though sh

مقال رأي - מאמר דעה: השפעת הליקויים בתחבורה הציבורית על יציאת נשים ערביות למקומות עבודה

עברית אחרי הערבית : تأثير نقائص المواصلات العامة على خروج النساء العربيات لاماكن العمل تشير المعطيات الرسمية بأن النساء العربيات العاملات في سوق العمل الإسرائيلي يشكلن فقط 31.5% من مجمل النساء العربيات. من المرجح ان أحد العوامل الرئيسية التي تؤدي الى عدم التمثيل اللائق للنساء العربيات في سوق العمل الإسرائيلي هو هويتهن المزدوجة، كونهن نساء ويعانين من التمييز على أساس النوع الاجتماعي، بالإضافة لكونهن جزء من اقلية قومية داخل الدولة. تشير الأبحاث والتقارير بان عدم فرض قوانين العمل، بالإضافة لعدم وجود مناطق صناعية في البلدات العربية، قد تكون من المسببات التي تؤدي الى التمييز ضد النساء العربيات في سوق العمل. في هذه المقال سأتطرق فقط لتأثير المواصلات العاملة على خروج النساء العربيات للعمل. برأيي، ه

בג"צ אמיר מנור נ' צה"ל – חושף טפח ומסתיר טפחיים

בחודש שעבר (רביעי, 13.12) נדחתה עתירתו של עתודאי בעניין גיוסו לצה"ל. העותר התגייס לצה"ל במסגרת עתודה ברפואה. במסגרת תוכנית זו, המועמד לשירות ביטחון מתחייב לשנתיים שירות קבע בנוסף לשירותו הצבאי, אותו יתחיל בתום לימודיו. הצבא מבחינתו מממן את הלימודים, ועל פי רוב הצבא משבץ את המתגייס בתפקיד הקשור לתואר אותו למד (אולם אין הצבא מחויב לכך). נוכח בעיות רפואיות, מצאה ועדה רפואית שהעותר אינו כשיר לשירות. כשלושה חודשים לפני תום שירות החובה, שוחרר העותר משירות ביטחון. בדיעבד הסתבר כי הבדיקה הייתה שגויה, והצבא גילה על כך משום שהעותר החל להתמחות ברפואת עיניים בבית החולים איכילוב. לפי ס'6 לחוק שירות ביטחון, נקבעה לעותר בדיקה נוספת שמצאה אותו כשיר. העותר העלה טענות שונות כנגד ההליך, שנידחו. אולם במסגרת פסק

שיחת שימוע בפיטורי צמצום

מכוח פסיקת בית הדין הארצי לעבודה מעסיק חייב לקיים שימוע בטרם פיטורים. האם חובה זו חלה גם בפיטורי צמצום, שנובעים מסיבות כלכליות ולא מסיבות אישיות הנוגעות לעובד? בית הדין הארצי פסק שכן: יש לבחון את נסיבותיו האישיות של כל אחד מהמועמדים לפיטורי צמצום ולאפשר לו לנסות לשכנע שהקריטריונים לבחירת המפוטרים אינם חלים עליו (פס"ד קיפר, פס״ד גיורא ארבל). שני פסקי דין שניתנו לאחרונה בבתי הדין האזוריים מלמדים על יישום שונה של ההלכה, באופן שעשוי להצביע על תפיסות שונות לגבי תכלית השימוע ותכלית דיני העבודה בכללותם. בפס"ד מסוף ספטמבר 2017 (עניין לוצקי) בית-הדין לעבודה בחיפה הבהיר כי גם בפיטורי צמצום, שאינם נעוצים בעילות אישיות לפיטורים, על המעסיק לערוך שימוע אישי לפי הכללים שנקבעו בפסיקה. דובר בעובדת שפוטרה במס

מאמר דעה: תפקיד המעסיק בטיפול בהטרדה מינית

בנובמבר האחרון דן בג"ץ בעתירה כנגד החלטת מפכ"ל המשטרה שלא לנקוט בצעדים מנהליים נגד ניצב רוני ריטמן, בעקבות תלונה על הטרדה מינית מצד קצינה ששירתה בכפיפות לו. הקצינה עתרה לקבלת צו שיורה למפכ"ל ולשר לביטחון פנים לפטרו או להעבירו מתפקיד ראש יחידת להב 433. בעניין ההטרדה לכאורה נערכה חקירה של המחלקה לחקירות שוטרים, שהמליצה להעמיד את ניצב ריטמן לדין. היועץ המשפטי לממשלה החליט, עם זאת, כי ״נסיבות המקרה בכללותן, כפי שהן עולות מחומר הראיות, אינן מתאימות לניהול הליך פלילי.״ היועץ הוסיף, כי היה שוקל להמליץ על נקיטת הליך משמעתי, אולם דבר זה אינו אפשרי, שכן לפי חוק המשטרה, עבירות משמעת מתיישנות לאחר שלוש שנים, שחלפו כבר. לאור זאת הודיע היועץ המשפטי למפכ״ל, כי הוא מעביר אליו את חומר הראיות, על מנת שיחליט א

עדכון שבועי - 18.1.2018

פקחים לא יהודים בשבת: על רקע 'חוק המרכולים' שנועד לצמצם פתיחת עסקים בשבת, עיריית אשדוד פירסמה מודעה לגיוס עובדים שאינם יהודים לצורך אכיפת החוק. המודעה מבקשת לגייס שמונה סטודנטים שסיימו שירות צבאי מלא ונכתב כי היא "מיועדת לאוכלוסייה שיום שבת איננו יום המנוחה שלה". בשבועות האחרונים עיריית אשדוד החלה באכיפה של חוק העזר העירוני הקובע שעסקים יהיו סגורים בשבת, ופקחי העירייה חילקו התראות נגד עסקים פתוחים. חוק שעות עבודה ומנוחה מאפשר למי שאינו יהודי לא לעבוד בימי המנוחה וחגיו לפי דתו. מחאת עובדי מעברי הגבולות: ביום ראשון (14/1) החלו עובדי מעברי הגבול לשבש את היציאה והכניסה לישראל בנמלי התעופה בן גוריון ועובדה, וכן במעבר הגבול בטאבה. העובדים טוענים למחסור של כ-200 עובדים ומסבירים כי בשל העלייה במספר

תנו לבג"צ לשפוט

בג"צ הודיע השבוע (ראשון) לנציגי חברת חשמל ולנציגי האוצר שסבלנותו לסחבת בעניין הרפורמות בחברת החשמל פוקעת. השופטים הציבו למדינה ולהסתדרות דרישה להתייצב כבר בעוד חודש וחצי ולקיים דיון בזכות השביתה של עובדי החברה. העתירות, הן של יצרני החשמל הפרטיים והן של המדינה, אמורות לידון במאוחד. מקורה של הסחבת הוא בתקוות הצדדים להגיע להסדר ביניהם, שאמור "ליתר" את הדיון בבג"צ. הרעיון שהסדר ייתר את הדיון בבג"צ עבר מבחינה ציבורית ללא כל התנגדות, אולם אבקש להראות כאן שלא מדובר בעניין מובן מאליו. בעתירתם מעלים היצרנים הפרטיים טענות הנוגעות להגבלות האינטרסים הלגיטימיים של שביתה, תוך תביעה להגביל את הטעמים בגינם ניתן יהיה לשבות. נקודה נוספת מעניינת העולה מהעתירה היא התביעה לזכות טיעון למול מתווה השביתה הספציפי. ד

פיטורים בהיריון: חוזה עבודה קצוב ומתחדש

בפסק הדין אורטל שמעון רז נ' עמותת הקרן להתחדשות בחינוך, שניתן ביום 21.12.2017, נדונה תביעתה של פסיכולוגית קלינית שפוטרה מעבודתה בזמן היותה בהיריון. התובעת עבדה במשך שלוש שנים במשרה חלקית בפרוייקט "כנפיים", פרוייקט העשרה בבתי ספר עירוניים שהפעילה חברת יובל חינוך בע"מ (תאגיד עירוני של עיריית תל אביב יפו). העסקת התובעת (ושאר עובדי הפרוייקט) נעשתה בחוזה עבודה אישי קצוב. כל שנה, לקראת סוף חודש מאי, הייתה מקבלת התובעת הודעה על סיום העסקתה, ואחרי חגי תשרי, נקלטת מחדש לעבודה בפרוייקט. זאת לטענת החברה משום שמדי שנה נעשו שינויים במימון שהקצתה העירייה לפרוייקט, וטרם לקבלת האישור לשנה הבאה לא עמדה בפניהם ברירה אלא למסור לעובדים הודעה על סיום העסקה. בהתאם לכך ביוני 2013, עת הייתה התובעת בהיריון, קיבלה זי

أخبار الاسبوع - עדכון שבועי, 11.01.18

עברית אחרי הערבית: مصرع عاملين في حوادث عمل لقي عاملين مصرعهم منذ بداية السنة الحالية في حوادث عمل. توفي هذا الأسبوع عامل بناء يبلغ من العمر 40 عاما نتيجة تعرضه لضربة كهربائية في موقع للبناء في كريات اونو. اما في الأسبوع الماضي, فلقي مصرعه بهاء كنانة والذي يبلغ من العمر 23 عاما من قرية يافة الناصرة في حادث عمل. كنانة تعرض لإصابة قوية نتيجة لانقلاب رافعة في موقع بناء التابع لشركة القطار الخفيف في بيتاح تكفا. عقب وفاة كنانة, قررت الشركة المسؤولة عن موقع البناء توقيف العمل في موقع الحادث لمدة يومين, بالإضافة لإعطاء التعليمات الملائمة في موضوع الأمان في العمل لكل العمال في المواقع التابعة لها. أصيب عامل اخر بإصابة بالغة يوم الخميس الماضي في موقع حفريات في القدس. رئيسة الائتلاف لمناهضة حوادث الع

עדכון שבועי 04.01.2018

האוצר מבקש לאפשר הפחתת שכר לנוקטים בעיצומים על פי דיווחי התקשורת, לאחרונה פנה הממונה על השכר במשרד האוצר, ערן יעקב, לבג"ץ, בבקשה להפוך את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין תשלום עבור ימי עיצומים, שניתנה באוגוסט 2017. בפסק הדין, הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, נקבע כי מעסיק ציבורי אשר מבקש לשלם לעובדיו שכר חלקי בלבד, בשל עיצומים שנקטו אותם עובדים, אינו יכול לעשות זאת על דעת עצמו, אלא נדרש לפנות לבית הדין שיקבע מהו אותו "שכר הראוי" שיש לשלם. עד לפסק הדין, למעסיקים במגזר הציבורי היה נתון שיקול דעת רחב בשאלת התשלום לעובדים שנקטו עיצומים, בהתאם לשווי העבודה שבוצעה ולפי היקף העיצומים. עובדים, או ארגון עובדים יציג, יכלו לפנות לבית הדין לבחינת ההחלטה, אשר לא פעם הייתה שרירותית.

הזכות לפרטיות: בין פסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם לפסיקה הישראלית

פסק דין שניתן בספטמבר השנה על-ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם, בעניין BĂRBULESCU v. ROMANIA, קבע הלכות עקרוניות בעניין פרטיות בעבודה. אזרח רומני פנה לבית הדין בטענה שהמעסיק הפר את ס' 8 לאמנה האירופית לזכויות האדם ופגע בפרטיות שלו. העובד פוטר לאחר שהשתמש בחשבון המסנג'ר של החברה, אשר יועד למטרות שירות לקוחות, לקיום מספר שיחות אישיות. טענתו של העובד הייתה כנגד העובדה שהמעסיק פיקח על השיחות ללא ידיעתו. יש לציין כי חוזה העבודה של העובד כלל תניה האוסרת על "שימוש אישי במחשבים, מכונות צילום, טלפונים, טלקס או בפקס... שלא לצרכי עבודה", אולם תניה זו לא התייחסה לאפשרות שהמעסיק יצוטט לתקשורת של העובדים. טענות העותר נדחו בכל הערכאות ברומניה, ונקבע שהמעביד התנהג בהתאם לקוד העבודה הרומני ואיזן בצורה ראויה