עדכון שבועי 28.12.17

הרפורמה בחברת חשמל לא משתלמת

משרדי האוצר והאנרגיה הגיעו להסכמות עם חברת החשמל וההסתדרות על המתווה המתגבש בחברת החשמל. כחלק מהרפורמה, שתמשך שמונה שנים, צפויים 2,800 עובדים לעזוב את החברה. מבין אלו 1,800 עובדים יוצאו מהחברה, ועוד 1,000 עובדים יפרשו לפנסיה ובמקומם לא ייקלטו עובדים חדשים. מי שיפרוש יקבל פיצוי של עד 120% ותוספת לפנסיה של 1,250 שקלים בחודש. עוד יקבלו העובדים מענק רפורמה, שיעמוד על סך 30,000 שקלים לעובד קבע ו-10,000 שקלים לעובדי ארעי. ההערכה היא כי התשלומים לעובדים יסתכמו בכ-5 מיליארד שקלים. הצדדים יתחילו במשא ומתן ביום ראשון הקרוב שמטרתו לנסח הסכם קיבוצי מפורט תוך 45 ימים.

בין הביקורות הרבות שנשמעות על ההסדר נטען כי מדובר ברפורמה שאיננה שווה 5 מיליארד שקלים והנצחה של שלטון הוועדים הגדולים במשק, וכי הרפורמה מקודמת בין היתר על מנת למנוע את הדיון בבג"ץ בגבולות זכות השביתה בעתירה שהגישה המדינה לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שאפשר לעובדי חברת החשמל לשבות ללא הגבלה.

כפי שנטען בשבוע שעבר במאמר הדעה אודות זכות השביתה של עובדי המונופולים, הרפורמה בחברת חשמל העלתה שאלות קשות אודות זכות השביתה של עובדים במצבים בהם לא רק פררוגטיבת המעסיק היא שעומדת מנגד, אלא גם אינטרס ציבורי מובהק. ניתן לטעון, כי דווקא בשל כך יהיה זה חבל אם תמשוך המדינה את העתירה שהגישה, שכן הדבר עלול לגרור החמצת ההזדמנות להסדיר את נושא זכות השביתה של עובדי מונופולים. אמנם היה עדיף לו יכלו הצדדים לסכסוך להגיע להסדר שמאזן בין כל הצרכים והאינטרסים שיש לקחת בחשבון, אך הביקורת שהוזכרה לעיל אודות הרפורמה הנוכחית מדגימה את הקושי בהגעה להסדרים שכאלה מחוץ לכותליו של בית המשפט, ללא השפעות בעייתיות של אינטרסים פוליטיים.

----------------------------

בית הדין הארצי ביטל החלטה שהיטיבה עם הנהלת קפה נואר

בספטמבר האחרון הכריזו עובדי המסעדה קפה נואר על סכסוך עבודה מול הנהלת המסעדה. טענת העובדים היא באשר לאופן חלוקת הטיפים של העובדים על-ידי המסעדה. בין היתר, על פי מנגנון התשלום במסעדה, נדרשים המלצרים להפריש סכום של 30 שקלים לשעה מהטיפים שהרוויחו, המועבר לחשבון בנק שבבעלות המסעדה ונקרא "ועד עובדי קפה נואר", למרות שאינו קשור בפועל לועד. מחשבון זה משולמת חלק ממשכורתם החודשית של עובדי המטבח, ללא תלוש וללא זכויות סוציאליות.

השבוע פורסם כי בית הדין הארצי קיבל את ערעורם של עובדי קפה נואר על פסיקת בית הדין האזורי בתל אביב, שקבע כי הנהלת המסעדה לא מתנכלת לעובדים עקב התארגנותם וכי ועד העובדים שהוקם במסעדה אינו יציג. באשר לטענת העובדים לגבי התנכלות נקבע כי היה על בית הדין האזורי לדרוש מההנהלה להוכיח שלא פגעה בעובדים בשל התארגנותם. משמעות החלטה זו של בית הדין הארצי, שטענות העובדים על התנכלות ופגיעה בהתארגנות יידונו בתיק העיקרי בפני הרכב אחר.

האיסור על פגעה בעובדים בשל פעילותם לצורך התאגדות קבוע ב§33י לחוק הסכמים קיבוציים, אולם אינו כולל התייחסות לנטל ההוכחה המוטל על התובעים מכוח החוק. ככל שבקביעתו מעביר בית הדין את נטל ההוכחה באשר לפגיעה בעובדים להנהלה, מדובר בפרשנות האיסור שבחוק באופן שמעניק הגנה אקטיבית לזכות ההתאגדות, מגמה אשר נעשתה רווחת בחמש עשרה השנים האחרונות. במובן זה פסיקתו של בית הדין האזורי שבוטלה, חריגה, ואף מנוגדת לפסיקות קודמות בנושא על פי בית הדין הארצי.

----------------------------

בוטלה השביתה בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים

בוטלה השביתה שתוכננה בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים, במחאה על אופן חישוב ימי המחלה למורים, לאחר בקשת משרד החינוך למתן צווי מניעה. על פי בדיקה שערך פרופ' ירון זליכה עבור הסתדרות המורים, כיום מנכה משרד החינוך 1.4 ימי מחלה על כל יום מחלה של מורה, מתוך 30 ימי המחלה המגיעים למורה בשנה. כך נוצרת פגיעה שנתית של 1.2 מיליארד שקלים בתנאי העבודה של מורים.

על פי דיווחי התקשורת, שופטת בית הדין האזורי בתל-אביב, אפרת לקסר, קבעה כי בנסיבות העניין ולאור הנזק הצפוי להורים ולמשק מדובר בשביתה בלתי מידתית. הוצע שבית הדין ייתן חסות לדיונים אינטנסיביים בין הצדדים, ובסופו של דבר הסכימה ההסתדרות להצעה.

הצעת בית הדין משקפת את גישתם הייחודית של בתי הדין לעבודה בישראל, אשר נטלו על עצמם הלכה למעשה תפקיד של מנגנון ממלכתי-חיצוני ליישוב סכסוכים, שמעודד את הצדדים להידברות ואף מלווה אותם במשא ומתן. למרות שבעשותו כך ממלא בית הדין מעין וואקום שנוצר, קיימת בספרות גם ביקורת על גישה זו. במאמרו "מעורבותם של המשפט ובתי-הדין בסכסוכי עבודה בשירות הציבורי – בעיות ישנות, אתגרים חדשים" טוען פרופסור מרדכי מירוני כי עדיף שבית הדין יימנע מליווי המשא ומתן כאשר הוא דן בבקשה לצו מניעה נגד שביתה. לטענתו, המעבר בין תפקידו של בית הדין כמגשר לתפקידו השיפוטי, אשר נדרש אם המאמצים לגשר בסכסוך אינם צולחים ויש לקבל החלטה ביחס לצו המבוקש, נושא בחובו מספר סיכונים. ביניהם פגיעה במעמדו הנישא של בית הדין כמוסד הבנוי על ריחוק ופורמאליות וחשיפה להאשמות בחוסר ניטרליות שיפוטית לאחר שנעשה מושקע בתיק.

----------------------------

העובדים הזוטרים משלמים את המחיר על טעויות ההנהלה

בשבועות האחרונים הודיעו מספר חברות, ביניהן טבע ו-ECI, על פיטורים מאסיביים של עובדים. במאמר דעה טוענת העיתונאית טלי חרותי-סבר כי החוט המקשר בין המקרים הינו כי העובדים הזוטרים בחברות משלמים את מחיר "ההתייעלות" הנדרשת, בין אם בשל טעויות שעשתה ההנהלה ובין אם בשל תנאי השוק הקשים. ההנהלות של חברות אלו אף אינן עושות מאמץ ליצור מצג כאילו ההתייעלות משפיעה גם על ההנהלה. למרות הצהרותיו של מנכ"ל ECI כי החברה תפעל להעסקתם מחדש של העובדים המפוטרים, מעשיו מעידים על אטימות ההנהלה שלעולם לא פוגעת בעצמה כל עוד ישנם מספיק עובדים זוטרים שיכולים לשלם את המחיר.

נדמה כי למרות ההגנות שמעמידים דיני העבודה לעובדים, במצבים כגון אלו, בהם מדובר בפיטורי צמצום, כמעט שאין כלים באמצעותם ניתן למנוע ולהרתיע את ההנהלה מפני פגיעה בעובדים הזוטרים. לכן מעניין במיוחד מכתב ששלח בשבוע שעבר עו"ד בועז בן צור בשם ההסתדרות והעובדים למנהלים ולדירקטורים של חברת טבע, ולפיו לחברי הדירקטוריון ולנושאי משרה בטבע חובת זהירות כלפי עובדי החברה. לטענת עו"ד בן צור חובה זו קמה כלפי העובדים מכוח חוק החברות, והתנהלותם המופקרת של הנהלת טבע וחברי הדירקטוריון, שלא התחשבה באינטרס העובדים, מהווה הפרה של החובה. מדובר בתביעה תקדימית וכלל לא ברור אם תוגש לבית המשפט המחוזי או לבית הדין לעבודה. בינתיים מהווה המכתב מעין איום ותמריץ שאמור לגרום למנהלים לצמצם את כמות המפוטרים ולדירקטורים לחדול מלשמש חותמת גומי וללחוץ על המנכ"ל להקטין את כמות המפוטרים. יש לציין כי ייתכן שניתן לתמוך את חובת הזהירות לה טוען עו"ד בן צור בפסיקתה של השופטת (בדימוס) אלישבע ברק בעניין אי.סי.איי טלקום. שם קבעה (בדעת מיעוט) כי מעסיקים מחוייבים להתחשב בזכות העובדים להתפרנס ולהתקיים בכבוד, כאשר נושאים באשמה לקשיים הכלכליים של החברה.